מחלוקה לאיחוד: גרמניה 1945-1990 - שולמית וולקוב (עורכת)

שולמית וולקוב (עורכת)
מחלוקה לאיחוד: גרמניה 1945-1990
המכון להיסטוריה גרמנית, אוניברסיטת תל-אביב, עם עובד
תל-אביב, 1994
328 עמודים

הבנת התפתחותם של היחסים בין גרמניה לישראל מחייבת היכרות מעמיקה עם התפניות והלכי הרוח בגרמניה שאחרי תקופת השואה, על צדדיהם השונים. כרך זה, הבוחן את התפתחותן של שתי ה"גרמניות" מאז תום המלחמה, מסייע בהבנת ההיסטוריה של גרמניה בשנים שמאז תבוסת גרמניה הנאצית ועד איחודן של גרמניה המערבית והמזרחית וגם מספק חומר רקע לכל המעוניין להבין, כיצד התמודדו הגרמניות עם עברן ובאיזו צורה הטמיעו והפנימו את פשעי המשטר הנציונל-סוציאליסטי. שלושת שעריו של כרך עב-כרס זה מנסים להתמודד עם הסוגיה המורכבת של גרמניה בהתמודדותה עם פשעיה כלפי האנושות בכלל והעם היהודי בפרט. השער הראשון מוקדש לנושא ההתמודדות עם העבר. נציין מתוך המאמרים הכלולים בו, שנאספו בקפידה רבה בידי  פרופ' שולמית וולקוב, עורכת הקובץ, את המאמר העוסק בחברה הגרמנית לאחר המלחמה - הזיכרון, השיכחה והדחייה (פרופ' וולפגנג בנץ); נפתוליהם של הגרמנים עם זיכרונם (פרופ' שאול פרידלנדר); התמודדותם של הגרמנים עם המורשת הנאצית (פרופ' ג'ון הרץ) וקונראד אדנאואר והשילומים (פרופ' ישעיהו ילינק).

השער השני מוקדש להכרעות ונקודות מפנה. בין השאר כלולים בו מאמרים על: הנס הכלכלי וגיבושה של כלכלת שוק חברתית בגרמניה המערבית (ד"ר אלפרד גרוסר); המהפכה ב-DDR (ד"ר הרטמוט צוואר) ועל משמעותה של שנת 19455 (פרופ' יירגן קוקה).

השער השלישי מייחד מאמרים עם מבט אל העתיד. נראה לנו שזהו החלק המאתגר ביותר בקובץ, שכן תהליך איחודה של  גרמניה עורר בלב רבים פחדים ודאגות באשר למעמדה וחוזקה של גרמניה מאוחדת, על כל הרגשות הנלווים למורשתה הנפשעת של גרמניה בעבר. ראויים לציון מאמריהם של פרופ' יירגן הברמאס על שאלת הזהות הגרמנית, ד"ר כריסטיאן מאייר על האיחוד הגרמני כאתגר ומאמרו של הסופר הנודע (שלאחרונה עורר סערה בגרמניה) גינתר גראס הכותב נגד מדינת האחדות.

המאמרים הכלולים בקובץ משקפים קשת מגוונת של עמדות ודעות, ואף כי סוגיית יחסי היהודים והגרמנים אינה ניצבת ישירות במרכז הדיון, יש בחומר הכלול בקובץ זה כדי להעשיר את הבנתנו בשאלה זו לאור ההתפתחויות הערכיות, החברתיות והפוליטיות בתוככי שתי הגרמניות בתקופה שעד איחודן.

___________________________________________

לקריאה נוספת נמליץ על ספרים אלה:

• תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, כתר, ירושלים 1991.
• נעימה ברזל, "התביעה ביישוב להענשתה של גרמניה 1944 - 1947 ", בתוך: קתדרה לתולדות ארץ-ישראל ויישובה, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים תשרי תשנ"ה, חוברת 73, עמודים 158-180.
• נעימה ברזל, "הכבוד, השנאה והזיכרון בדיונים בשאלת הפיצויים והשילומים מגרמניה בשנות החמישים", בתוך: יד ושם - קובץ מחקרים, כ"ד, יד ושם, ירושלים תשנ"ה, עמודים 203 - 225.
• ישעיהו ילינק, "מזרח-גרמניה, השילומים ומדינת ישראל 1949 - 1952", בתוך: גשר: כתב-עת לעניינים יהודיים, הוצאת הקונגרס היהודי העולמי, ירושלים, סתיו-חורף תשנ"ד, שנה 39, חוברת 127-128, עמודים 80-92.
• שלמה שפיר, יד מושטת. הסוציאל-דמוקרטים הגרמנים ויחסם ליהודים ולישראל 1945-1967, זמורה ביתן, תל-אביב, 1986.
• פליקס אליעזר שנער, בעול כורח ורגשות. יחסי ישראל-גרמניה 1951-1966, שוקן, ירושלים ותל-אביב 1967.
• שלמה שפיר, "גולדמן ואדנאואר", בתוך: גשר: כתב-עת לעניינים יהודיים, הוצאת הקונגרס היהודי העולמי, ירושלים, קיץ תשנ"ד, שנה 40, חוברת 129, עמודים 59-83.
• יחיעם וייץ, "הדרך לוואסנר: כיצד אושרה ההחלטה על משא ומתן ישיר בין ישראל לגרמניה", בתוך: יד ושם - קובץ מחקרים, כ"ח, יד ושם, ירושלים תש"ס, עמודים 247-275.