הזמנת ביקור
חנות
אירועים
תרום ליד ושם
לקסיקון השואה
איתמר לוין (עורך)
לקסיקון השואה
ידיעות אחרונות וספרי חמד
תל-אביב, תשס"ה, 2005
318 עמודים
גרמניה שבין שתי מלחמות העולם שימשה קרקע פורייה לצמיחתו של הנציונל-סוציאליזם ולערעור הדמוקרטיההאתגר שבהוצאה לאור של לקסיקון מקיף על השואה הוא רב, ומחייב את עורכו לקריאה מרובה, התמצאות מעמיקה בנושא והיכרות מצוינת עם המקורות. בנתונים אלה ניחן בוודאי איתמר לוין, וניכר שהמאמצים שהשקיע בהכנת הלקסיקון מרובים.
לפנינו כלי עזר שימושי ויעיל, אבל לצד הכוונות הטובות והמאמץ שהושקע נראה שלא ניתנה תשומת הלב המספקת לתופעה שאסור שתתרחש בתדירות החורגת מסבירה בלקסיקון כזה: קיומן של שגיאות מרובות. לצערי, עלי לקבוע שהלקסיקון מלא וגדוש בשגיאות, חלקן חמורות, חלקן קלות, שגיאות משעשעות, אחדות מרגיזות וכולן כאחת מיותרות. בקלות אפשר היה להימנע מהן אילו נועץ העורך ביודעי דבר, וכאלה לא חסרים בישראל.
הנה כמה דוגמאות לשגיאות שבספר, לסוגיהן:
- דבלין משתמש בטכניקה מקורית של כתיבה מונטאז'ית, המערבלת בתוכה בסגנון אקספרסיוניסטי רב-מבע מרכיביםשגיאות עובדתיות: במרד הזונדרקומאנדו בבירקנאו הצליחו המורדים לחבל במיתקן מוות אחד ולא בשניים, כפי שכתוב; הרב צבי קורץ לא היה ראש ה"יודנרט" של סאלוניקי. המונח "יודנראט" בהקשר לסאלוניקי הוא שגוי. קורץ מונה ל"ראש הקהילה היהודית" שאורגנה מחדש על ידי נציגות הגסטאפו בעיר; "קנדה" אינו כינוי ציני שהעניקו אסירי בירקנאו. הביטוי מקורו בימים בהם "קנדה" בבירקנאו טרם הייתה קיימת (אז הייתה רק "קנדה" הישנה שליד מחנה האם) והוא ניתן על-ידי האסירים הפולנים בהשראת ספר פולני ידוע שהופיע בין שתי מלחמות-העולם; תיאור הפוגרום האכזרי ביאסי לוקה בחסר.
- שגיאות בניקוד שמות ומונחים: עשרות שמות ומונחים בלקסיקון מנוקדים בצורה שגויה. כאן אזכיר אותם בלי לציין את מהות השגיאה: אלטסטנרט; בלוק אלטסטה; לאגר אלטסטה; דויטשה ארווקה; יודה ארווקה; ארבייט מאכט פריי ועוד רבים.
- שגיאות באיות השמות: גולדהגן הפך לגולדנהגן; דנטיסטים מופיעים כדנטיסים; בית-הקפה "ציגנריה" בקראקוב הפך ל"צינגריה" ועוד.
- ערכים חסרים: מובן שהלקסיקון אינו יכול לכלול הכל, עם זאת יש כאן בחירה מוזרה – אם שמה של הרמינה בראונשטיינר, "המפלצת ממידאנק", נכלל בלקסיקון, לא ייתכן לשמוט את שמה של הילדגארד לכרט, שנודעה כ-"בריגידה צמאת הדמים", שעלתה על הרמינה בראונשטיינר במיידאנק בסדיזם וברצחנות שלה. עוד ערכים שמשום מה הושמטו הם למשל, ווהלין; אוטו מול; ד"ר הורסט שומן; אוסוואלד קאדוק.
- פרטים חסרים: בכמה ערכים נעדרים פרטים שחיוני לציינם, אפילו בקיצור נמרץ. למשל, בערך "ויטל" לא נזכר יצחק קצנלסון; בערך על ואלטר ראוף לא נזכר שהסתתר אחרי המלחמה בדרום-אמריקה, שם ניסו בני הזוג קלארספלד ללוכדו; העיירות והערים השייכים לחבל ווהלין נזכרים כמקומות יישוב באוקראינה אף שלפני המלחמה היה חבל ווהלין חלק מפולין; בערך על יאן קרסקי לא מצוין שהיה שנים רבות פרופסור בארצות-הברית עד מותו.
כל הליקויים הללו ואחרים, שלא ציינו כאן, ניתנים לתיקון ולשיפור.
לטובה יש לציין את העובדה שאיתמר לוין מביא בערכים שונים ציטוטים וקטעי מקורות - המאירים את ההסברים, דבר שאינו מקובל בלקסיקונים אחרים - וכן מפות ולוח תאריכים.
בעריכת איתמר לוין
ח' טבת תשס"ו
8.1.2006
לגדעון שלום,
קראתי את ביקורתך ב"זיקה" על "לכסיקון השואה". אני מודה לך על ההערות ומקווה שאכן תהיה לי הזדמנות לתקן את הטעון תיקון. עם זאת, אני מוצא לנכון להתייחס לכמה מהערותיך, ומקווה שתוכל להביא לידי ביטוי את תגובתי באחד הגליונות הקרובים של "זיקה".
- השימוש במילה "יודנרט" בהקשר לסלוניקי נעשה בעקבות "האנציקלופדיה של השואה", הן במהדורתה העברית והן במהדורתה האנגלית.
- אינני זוכר כעת מהיכן שאבתי את ההסבר למונח "קנדה", אך אני משוכנע שראיתי אותו בעבר בספרות.
- רוב הערותיך מתעלמות מן העובדה, שהמלאכה הקשה ביותר בלכסיקון הם הקיצור וההחלטה מה לא לכתוב. אפשר כמובן לתאר ביתר פירוט את הפוגרום ביאסי (העובדות שהבאתי מבוססות גם כאן על שתי מהדורות האנציקלופדיה); אפשר להוסיף שקצנלסון היה במחנה ויטל (כפי שצוין בערך שלו) ושאלי ויזל היה באושוויץ ושהרב ישראל מאיר לאו היה בבוכנוולד; וכך הלאה וכך הלאה. ואפשר כמובן להוסיף עוד מאות ערכים – אבל אז לא היה זה לכסיקון.
- אינני יכול להתייחס עניינית להערותיך בנושא הניקוד, משום שלא ציינת במה מדובר. אוכל רק לומר כללית, כי כללי התיעתוק והניקוד אינם זהים כאשר מדובר בספרות מדעית ובספרות פופולרית; הלכסיקון שייך במובהק לסוגה השנייה.
- ככלל נעשה מאמץ למקם יישובים במדינות בהן הם ממוקמים כיום, ולא באלו של זמן המלחמה, וזאת על מנת להקל על הקורא לאתר אותם.
לסיכום, אני סבור שתיאור הלכסיקון כ"מלא וגדוש בשגיאות" הוא מוגזם מאוד וחוטא לאמת. שהרי רוב טענותיך נוגעות לבחירת ערכים ולצורת כתיבתם, ומתעלמות מהמסגרת שהותוותה לספר מראש. כמו כן, צר לי על שהתעלמת לחלוטין מכך שהלכסיקון כולל מאות ערכים שלא טופלו ב"אנציקלופדיה של השואה" בפרט ובספרות המחקרית העיקרית בכלל. בצורה בה נכתבה ביקורתך, קשה לי לראות אותה כהוגנת.
בברכה,
איתמר לוין
לאיתמר שלום,
הביקורת על ריבוי השגיאות הכלולות בלקסיקון נכתבה מתוך דאגה כנה לדיוק ההיסטורי ומתוך חרדה לקפדנות המדעית הנדרשת בחקר היסטורי כלשהו, על אחת כמה וכמה כשהנושא הוא תקופת השואה. אין בעולם פירסום הנקי לחלוטין משגיאות, אך בלקסיקון זה כמות השגיאות לסוגיהן גדולה ובולטת מייד לעין הקורא, ועל כך יש להצטער. לא הייתה למחבר הביקורת כל כוונה אחרת מלבד החתירה לאמינות היסטורית, ולכן הטענה בדבר חוסר הגינות אינה במקומה. לחיזוק נקודה זו ייאמר, כי הביקורת לא הזכירה ליקויים נוספים הכלולים בספר, כדי שלא להרתיע את קהל הקוראים לגמרי וכדי לתת למחברו הזדמנות לתיקון כל הליקויים. אני אכן מקווה , שהליקויים יתוקנו והכל יבוא על מקומו בשלום.
ידוע לי שאתה אכן מתעתד להוציא בקרוב לאור מהדורה מעודכנת ומשופרת של הלקסיקון בה יתוקנו כל הליקויים - ועל כך תבורך
ד"ר גדעון גרייף