הנהלה
כוללת 20 חברים ומתכנסת, על פי תקנון חוק יד ושם,לפחות 4 פעמים בשנה. יו"ר ההנהלה ממונה על ידי שר החינוך באישור הממשלה. ההנהלה, שחבריה פועלים בהתנדבות, כוללת ארבעה שרים שמינתה הממשלה: שר החינוך, שר החוץ, שר הפנים ושר התרבות, שני נציגים מהסוכנות היהודית, נציג הקרן הקיימת לישראל, יו"ר הקונגרס היהודי העולמי, שני נציגים מועידת התביעות, נציג משרד ראש הממשלה ועד שבעה נציגי ציבור. ההנהלה מאשרת את תכניות העבודה, התקציב והמאזן, קובעת את המדיניות הכללית, מדווחת על עניינים עקרוניים ודנה בהם על פי הצורך.
ההנהלה רשאית להקים וועדות משנה על פי הצרכים בתחומים השונים ולמנות את חבריהן.
ביד ושם פועלות 6 ועדות משנה:
הועד המנהל
כולל 6 חברים ומתכנס כ-10 פעמים בשנה. הועד המנהל מקבל דיווחים שוטפים, דן, מחליט ומאשר כל הנדרש בתחומי הפעילות השוטפת של הארגון.
מועצת יד ושם
בחודש נובמבר 2008 מונה לראשות מועצת יד ושם הרב ישראל מאיר לאו. המועצה מונה 100 חברים. חברי המועצה ממונים ע"י שר החינוך בהמלצת יו"ר המועצה ויו"ר ההנהלה. המועצה מתכנסת לפחות פעם בשנה ומקבלת סקירות על תכנית העבודה, התקציב ודנה בנושאים עקרוניים שונים.
מרכז התיעוד העולמי
* ארכיון - אוסף הארכיון הוא מאגר החומרים הגדול והמקיף ביותר בעולם בנושא השואה הכולל מסמכים, תצלומים, סרטים וקלטות וידיאו של עדויות של ניצולים. הקהל הרחב יכול לעיין במסמכים באולם השירות לקהל בבניין הארכיון או לצפות בקלטות במרכז הצפייה.
הארכיון כולל בתוכו מספר מאגרים:
עדויות – מעל 100 אלף עדויות של ניצולי שואה שנרשמו, הוקלטו או תועדו בוידאו, בארץ ובמקומות אחרים בעולם. העדים מוסרים את עדויותיהם בשפתם.
מסמכים – מעל 125 מיליון דפים של תיעוד בארבעים שפות, הכוללים ניירות עבודה ומכתבים של פקידים נאצים ופקידים אחרים מכל מדינות אירופה, אוספי תעודות של ארגונים יהודיים, מסמכים אישיים של יהודים כגון דרכונים, מכתבים, יומנים וזיכרונות. רשימות מסוגים שונים כגון רשימות החרמות רכוש, רשימות גירוש, רשימות נספים וניצולים, תיעוד משפטי רב מבתי משפט שדנו בענייניהם של פושעי מלחמה ועוד.
תצלומים – כ-370 אלף תצלומים מאירופה לפני, במהלך ואחרי השואה. באביב 2008 עלה חלק ממאגר התצלומים לאתר האינטרנט של יד ושם.
סרטים – אלפי כותרים הכוללים סרטי תעודה וסרטי עלילה במגוון שפות.
* היכל השמות נועד להנציח את הקרבנות היהודים שנספו בשואה כבני אנוש ויחידים בעלי זהות.
"דפי-העד" מהווים מצבות סמליות, ומתעדים שמות וביוגרפיות של מיליוני נרצחים, כפי שנמסרו בידי קרובי משפחתם או מכריהם. המאגר מונה כ-4.3 מיליון שמות של קרבנות השואה. מעל מחצית מהם על גבי דפי עד. בסתיו 2004 עלה מאגר השמות על גבי רשת האינטרנט של יד ושם ועומד לרשות הציבור. כמו כן, ניתן לבצע חיפוש שמות באולם השירות לקהל ובהיכל השמות.
* הספרייה – האוסף הגדול מסוגו בעולם, כולל למעלה מ-117,000 ספרים ותדפיסי מאמרים וכן למעלה מ-4000 עיתונים וכתבי עת הממוינים על פי כותר בכל השפות. בספרייה נמצאים פריטים נדירים ויקרי ערך אשר ביססו את מעמדה כספרייה החשובה ביותר בנושא השואה בעולם כולו. הקהל המגיע לספרייה יכול לעיין בספרים, בכתבי העת ובפריטים השונים. תושבי ישראל רשאים לשאול ספרים בתנאים מגבילים.
החל משנת 2008 קטלוג הספרייה נגיש באתר האינטרנט של יד ושם.
מכלול המוזאונים ביד ושם
* המוזיאון לתולדות השואה - שטחו של המוזיאון החדש הוא כ-4,200 מטר מרובע, ורובו בנוי מתחת לפני הקרקע. המוזיאון הוא רב תחומי ובין- תחומי בעת ובעונה אחת. הוא מציג את סיפור השואה מנקודת מבט יהודית ייחודית על ידי חפצים מקוריים, מסמכים, עדויות, סרטים, יומנים, מכתבים ויצירות אמנות גם יחד, תוך שימת דגש על הסיפור האישי של הקרבן. השילוב של כל אמצעי הביטוי האישיים הללו מאפשר למבקר לספוג ולקלוט את שפע המידע באמצעות חוויה חושית רב ממדית.
* המוזיאון לאמנות השואה מהווה עדות חיה לניצחון רוח האדם וכולל את אוסף אמנות השואה הגדול והחשוב בעולם. האוסף כולל יצירות אמנות שנוצרו בתנאים הקשים ביותר ובסביבה עוינת בזמן השואה, וכן אוסף של עבודות אמנות שנעשו לאחר המלחמה בידי ניצולי שואה ואמנים אחרים.
* ביתן לתערוכות - בביתן מוצגות תערוכות מתחלפות.
* מרכז למידה אינטראקטיבי - מרכז ‘פשר ומשמעות‘ המציג את השאלות הגדולות בעקבות השואה בעניינים היסטוריים, נושאיים ומוסריים. המרכז מקנה למבקרים גישה למידע ממגוון היסטוריונים, מאנשי רוח והגות ידועים ומבסיס הידע הממוחשב של יד ושם בנושאים כמו ‘מה קרה למושגי הטוב והרע אחרי השואה?‘ , ‘היכן היה אלוהים בשואה?‘ ועוד. מרכז הלמידה פתוח לקבוצות מאורגנות, לקבוצות עצמאיות ולבודדים.
* בית כנסת - בית הכנסת החדש משמש מקום הולם למבקרים לומר קדיש על יקיריהם שהלכו לעולמם, לתפילות אישיות ומשותפות ולטקסי אזכרה לקהילות חרבות. בבית הכנסת מוצגים ארונות קודש וחפצים שהובאו מבתי כנסת נטושים שנפגעו או נהרסו בשואה.
אתרי הנצחה ייחודיים
* אהל יזכור - מבנה מרשים המזכיר בצורתו הפנימית אהל, בו מתייחדים מבקרים מן הארץ ומן העולם עם זכר קרבנות השואה. על רצפתו חרוטים שמותיהם של עשרים ושניים מבין מחנות הריכוז וההשמדה, גאיות ההריגה ומחנות המעבר שהקימו הנאצים. במרכז אהל יזכור בוערת אש התמיד, ובקרבתה מוצב לוח אבן, תחתיו טמון אפר קרבנות אשר הובא ממחנות המוות. באהל יזכור מתקיימים טקסי הזיכרון לזכרם של ששת מיליון הנספים.
* יד לילד - נחצב כמערה בסלע ומהווה גל-עד לזכרם של כמיליון וחצי ילדים יהודים שנספו בשואה. אורם של נרות הזיכרון משתקף אין ספור פעמים בחלל החשוך ויוצר תחושה של רבבות כוכבים ברקיע. שמותיהם של ילדים שנרצחו, גילם וארצות מולדתם מושמעים ברקע.
* בקעת הקהילות - בקעת הקהילות משתרעת על שטח של כ-10 דונם, בקצה המערבי של יד ושם. האתר מנציח את שמותיהן של אלפי קהילות ישראל אשר נחרבו בידי הנאצים ומשתפי הפעולה עימם, ואת מעט הקהילות ששרדו בצל אימת השואה, זכר לעולם היהודי שהיה ואיננו.
* אנדרטת הקרון – יד למגורשים - קרון רכבת גרמני אותנטי, ששימש להובלת יהודים למחנות ההשמדה וניתן ליד ושם על ידי ממשלת פולין, ניצב במרכזה של האנדרטה. הקרון, שתנועתו כמו קפאה בזמן, ניצב בקצה מסילת-הברזל שעל גשר קטוע ותחתיו מדרונו התלול של יער ירושלים. האנדרטה נבנתה כיד זיכרון לשילוחים אל מחנות ההשמדה, אך הגשר הקטוע שהקרון ניצב עליו בולם את המסע. מעבר לאנדרטה נשקף נופה של ירושלים, בירתה של מדינת ישראל. תחנתו הסופית של הקרון בירושלים מנוגדת לסופו של המסע המקורי במחנות ההשמדה, והיא סמל לתקומה שלאחר השואה.
בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה
בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה הוא היחיד מסוגו בעולם. עיקר פעילותו של בית-הספר מתמקד בהוראת השואה והנחלת זכרה, הן על-ידי הדרכות וסדנאות פרונטליות לתלמידים, והן על-ידי מתן כלים פדגוגיים מגוונים למורים ולמחנכים מהארץ ומחו"ל. מטרות אלה מושגות באמצעות מגווןפעילויות אותן מקיים בית הספר.
בבית הספר כיתות לימוד עם טכנולוגיה מתקדמת, מרכזייה פדגוגית, אולם הרצאות, וסגל ההוראה המונה עשרות מורים ומחנכים. מדי שנה בשנה משתתפים בקורסים השונים ובפעילויות של בית הספר מאות אלפי תלמידים, סטודנטים ובני נוער, עשרות אלפי חיילים, מפקדים ואנשי כוחות הביטחון ואלפי מחנכים מישראל ומרחבי העולם. בית הספר מקיים קורסים וסמינרים למחנכים ולמורים במגוון שפות. סגל ההוראה המקצועי של בית הספר מקיים פעילות למטרות חינוך והוראת השואה בתפוצות בקרב מחנכים וקהילות יהודיות. צוות המומחים של בית הספר מפתח מגוון תכניות חינוכיות ועזרי לימוד בנושא השואה, ובכללם תכניות מולטימדיה מתקדמות, מפות, ספרים, קלטות ועזרי הוראה נוספים.
בבית הספר קיימת גם מרכזייה פדגוגית ובה מאגר של חומרים ועזרי לימוד שנועדו לסייע ולשרת את העוסקים והמתעניינים בנושא השואה, ובעיקר מורים ותלמידים במערכת החינוך הפורמלית כמו גם לחינוך הבלתי פורמלי – לתנועות הנוער, למתנסי"ם ולגורמי החינוך בצה"ל.
המכון הבין-לאומי לחקר השואה
* המכון הבין-לאומי לחקר השואה תומך בחקר השואה בארץ ובעולם, מארגן כנסים, סמינרים וסימפוזיונים בנושא. המכון מפרסם, באמצעות ההוצאה לאור, מבחר עבודות ומחקרים חשובים על השואה, בכללם: מחקרים היסטוריים, ספרי כינוס מדעיים , ספרי זיכרונות, אלבומים, יומנים, וכדומה.
* יד ושם – קובץ מחקרים הוא כתב-עת מדעי המוקדש לבדיקה רבת פנים וממצה של השואה. שורה ארוכה של מאמרים חדשניים ומעוררי מחשבה, פרי עטם של טובי החוקרים וההוגים בעולם בתחום המחקר על השואה, התפרסמו ביד ושם – קובץ מחקרים מאז היווסדו בשנת 1957. עד סוף שנת 2008 התפרסמו 36 מהדורות. הקובץ משמש במה לדיונים מדעיים וחילופי דעות בנושא השואה בקשת רחבה של תחומים, כגון: היסטוריה, פילוסופיה והגות, ספרות, מדעי החברה ועוד.
למחלקת ההוצאה לאור של יד ושם יש קטלוג ספרים הולך וגדל בעברית ובאנגלית הכולל ספרי היסטוריה,יומנים ואוספי תעודות. יד ושם הוציא לאור עד היום למעלה מ 200 ספרים המהווים את חוט השדרה של הספרות בנושא השואה בישראל. בשנים האחרונות יוצאים לאור מעל 40 ספרים מדי שנה.
חסידי אומות העולם
אחת מחובותיו העיקריות של יד ושם הוא להביע את תודתו של העם היהודי ומדינת ישראל לאותם לא-יהודים ששמו נפשם בכפם על מנת להציל יהודים בשואה. המשימה הוטלה על יד ושם ב"חוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם" (1953), ובשנת 1963, ייסדה רשות הזיכרון מפעל בינלאומי להענקת אות חסיד/ת אומות העולם למעטים שעמדו לצידו של העם היהודי בתקופה האפלה ביותר בתולדותיו. לשם כך הקים יד ושם ועדה ציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון, שבוחנת כל מקרה לגופו ואחראית על הענקת האות. חסידי אומות העולם מקבלים מדליה ותעודת הוקרה ושמותיהם מונצחים בהר הזיכרון בירושלים.
עד כה (2023) הוכרו יותר מ- 28,000 חסידי אומות עולם על ידי יד ושם.
הנצחה וקשרי קהילה
פעילות הנצחה מתקיימת באופן שוטף וכוללת שיתוף פעולה עם ניצולי שואה וארגוניהם. הפעילות כוללת קיום עצרות זיכרון, טקסים, ימי עיון, ואירועי תרבות, וכן מתן שירותי הדרכה לניצולי שואה ודורות ההמשך, מבקרים רשמיים, לציבור הרחב, ליחידים ולקבוצות מהארץ ומחו"ל.
אגף הנצחה וקשרי קהילה אחראי על אתר האינטרנט של יד ושם ומרכז את הטיפול בפניות הציבור.
טקסים ממלכתיים ואחרים
בשנת 1951 החליטה הכנסת על כ"ז בניסן בתור יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בשנת 1959 חוקקה הכנסת את 'חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה' ובו נכתב:
"כ"ז בניסן הוא יום הזיכרון לשואה ולגבורה, מוקדש, מדי שנה בשנה, להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימים ההם."
* אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחים בעצרת ממלכתית בכיכר גטו ורשה ביד ושם, בערבו של יום כ"ו בניסן בהשתתפות 2500 איש, במעמד ניצולי שואה, נשיא מדינת ישראל, ראש ממשלת ישראל, יו"ר הכנסת, נשיא ביהמ"ש העליון, סגל א' של המדינה, דור שני ובני משפחותיהם, חיילים ותלמידים.
העצרת כוללת הדלקת שש משואות, על ידי שורדי שואה, המייצגות את ששת המיליונים, טקס אזכרה, דברים מפי הנשיא, ראש הממשלה ושריד שואה. העצרת מלווה בקטעי קישור אמנותיים ומועברת בשידור ישיר ברשתות הטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט. (לעצרת הממלכתית בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה יש להצטייד מראש בהזמנות הניתנות, ללא תשלום, לאחר פניה לאגף הנצחה וקשרי קהילה. מספר המקומות מוגבל)
* ביום הזיכרון עצמו (כ"ז בניסן), בשעה 10.00 מושמעת בכל רחבי הארץ צפירת דומיה בת שתי דקות תמימות. הצפירה פותחת את טקס הנחת הזרים ביד ושם , במהלכו מונחים הזרים הרשמיים של המדינה ועוד עשרות רבות של זרי אבל על ידי ארגוני הניצולים, לוחמים, פרטיזנים, מוסדות ציבור, תלמידים ועוד.
* באהל יזכור מתקיים מעמד הקראת השמות – "לכל איש יש שם" שבו מוזמן הציבור הרחב לבוא ולהקריא את שמות הנספים בפומבי. הטקס פתוח לציבור.
* בצהרי היום, בשעה 13.00 מתקיים באוהל יזכור טקס האזכרה המרכזי. פתוח לציבור.
* במהלך היום מפעיל בית הספר המרכזי להוראת השואה מרכז קהילתי פתוח הכולל: מפגשי קבוצות תלמידים עם אנשי עדות, סיורים מומחזים, הצגות, סדנאות יצירה ומופעי מוסיקה. היום מסתיים בעצרת של תנועות הנוער.
* בנוסף, מתקיימת עצרת ליהודי הונגריה ועצרת זיכרון של ארגון ותיקי המחתרת היהודית בצרפת.
