מרדכי שנהבי (אלפנביין) נולד בוולוצ'יסק שברוסיה (היום באוקראינה) בשנת 1900 ועלה ב-1919 לארץ ישראל כאחד מראשוני "השומר הצעיר" ומראשוני העלייה השלישית וגדוד שומריה. הוא הגיע לבית הספר הניסיוני בבית אלפא שבעמק יזרעאל, שם היה רכז משק. לאחר שנה וחצי הגה את רעיון המוסד החינוכי הראשון של השומר הצעיר, שומריה, ופעל להקמתו במשמר העמק. הוא נשלח לפולין בשם הקרן הקיימת וקישר בין הקרן הקיימת לבין השומר הצעיר. בוורשה היה רכז הנהגה ויזם והקים את עליית הנוער. הוא נסע לגרמניה כדי לפתח שם את פעילות השומר הצעיר. בשנות ה-30 היה ממקימיהם של מפעלי תעשייה בתנועה הקיבוצית, וכן עורך עיתון השומר הצעיר, "המצפה".
בקיץ 1942 הגה שנהבי את הרעיון של הקמת יד ושם כיד זיכרון לקרבנות היהודיים באירופה ואת אופן עיצובו של המוסד בארץ ישראל. את היוזמה הכתיר "הנצחת כל האבדות לרגלי האסון של העם היהודי לאור הזוועה הנאצית והמלחמה". בנוסף הציע קביעת יום זיכרון לנספים. שנהבי הגיש את הרעיון להנהלת הקרן הקיימת והציע להגשים את תכנית ההנצחה באזורי ההתיישבות החלוצית ולאו דווקא בירושלים.
לאחר יוזמתו של שנהבי קמו יוזמות נוספות להנצחת זכר השואה, ומ-1945 היה שנהבי חבר ועדת יד ושם שנועדה ליישם את התכניות, ועדה בראשה עמד דוד רמז. עוד היה שנהבי מיוזמי "חוק רשות הזיכרון יד ושם" בשנת 1953 ושותף בתכנון רשות הזיכרון יד ושם ובהקמתה. על פועלו זכה שנהבי בתואר "יקיר ירושלים" בשנת 1981.
מדברי שנהבי:
עלינו לתת [למפעל ההנצחה] ביטוי כזה... שבאופן טבעי יוביל את המבקר אל רעיון הגאולה וההגשמה, אל הנעשה בארץ. ...
מה שקרה לנו, ומה שיכל עוד לקרות חלילה עם פזורי העם בגלויותיו הקיימות – אחד הדין: להוליך את העם מאסון גורלו אל תיקונו. ואין לך תיקון אחר מאשר בניין הארץ.
אנו חייבים להקים מצבת-עד. מצבת-עד זו תהיה מורה ומדריכה לדורות הבאים, אות ואזהרה לנו ותעודת-מצפון וחובה לעולם שסביב לנו. מצבת-עד זו תשמור על זכר כל קרבן יחיד שנפל, ותאפשר לכל יחיד בישראל לקדש זכר קרבנותיו. ... רק במקום המצא הדופק של העם יכולה וצריכה לקום מצבת-עד זו, רק ארץ ישראל תדע לשאת ולשמור על הנכס הלאומי הזה.
מרדכי שנהבי נפטר בקיבוצו משמר העמק בשנת 1983.
