עולם הקולנוע עוסק בסיפור ההיסטורי של השואה בדרכים חדשות ומזוויות שונות המסייעות בהנגשת השואה לקהל הרחב. מתוך הכרה בחשיבות השפה הקולנועית לדורות הבאים, וכדרך לשמר את זיכרון השואה בדרכים יצירתיות יד ושם מעניק פרס למצוינות קולנועית בסרט תיעודי על השואה מדי שנה בדוקאביב – הפסטיבל הבינלאומי לסרטים תיעודיים המתקיים בתל אביב. הפרס בסך 3,000 דולר מוענק לבמאי.ת הסרט הזוכה, ומטרתו לעודד יצירה קולנועית איכותית בנושא השואה.
2024: צילו של המפקד | במאית: דניאלה וולקר
צילו של המפקד | במאית: דניאלה וולקר
נימוקי ועדת הפרס:
סרטה של דניאלה וולקר בוחן את מורכבות ההשלכות של השואה ואת הרלוונטיות שלה כיום. הסרט עוקב אחרי הנס-יורגן הס, בנו של רודולף הס מפקד מחנה אושוויץ, ונכדו קאי, ומפגיש אותם עם ניצולת השואה אניטה לסקר-וולפיש, "הצ'לנית מאושוויץ", ובתה מאיה.
וולקר מעלה שאלות כואבות על אשמה, אחריות, זהות וזיכרון, ומתמקדת בהשפעותיהם על בני הדור השני והשלישי, הן של הקרבנות והן של המרצחים. הסרט מביא תיעוד אודיו-ויזואלי ייחודי ושאינו מוכר, את עדויותיו של מפקד אושוויץ במשפטי נירנברג ובאוטוביוגרפיה שכתב לפני גזר דינו, תוך שימוש מחושב בחומרי הארכיון האייקוניים מתקופת השואה.
בזכות עבודת בימוי נוקבת ורגישה נחשפים היחסים הבין-דוריים בשתי המשפחות במבנה נרטיבי דחוס ומהודק. הנס-יורגן בנו של הס עובר תהליך כן ובלתי מתפשר, אניטה לסקר-וולפיש חוגגת יום הולדת 98 ונקודת מבטה המפוקחת ואצילת הנפש מאירה את הסרט, ויחדיו הם נוגעים בסוגיות רלוונטיות במיוחד לימינו.
2023: נתן-יזם | במאי: אילן גולוד
נתן-יזם | במאי: אילן גולוד
נימוקי ועדת הפרס:
בשפה קולנועית מדויקת ועשירה גולוד מצליח לגרום לצופה קשת רחבה של רגשות כלפי האמן האאוטסיידר, להחיות את היצירות שלו ובמיוחד להעלות למודעות את המורכבות של תיעוד, אמנות ועדות, אודות הטראומה הכלל אנושית שהיתה השואה.
נתן-יזם מביא את סיפורו של נתן הילו, אמן "אאוטסיידר", שבמשך 70 שנים יצר גוף עבודה מאסיבי מזיכרונותיו מהימים בהם שירת כחייל אמריקאי צעיר בבית המשפט הבינלאומי שהוקם בנירנברג, בו יחידתו הוצבה לשמור על 24 בכירי הפושעים הנאצים שנשפטו בידי בעלות הברית לאחר ניצחונן במלחמת העולם השנייה.
סרטו של גולוד חוקר את עדותו והיצירה האמנותית של נתן הילו, רישומים ציורים וטקסטים, ומדגיש את העובדה שייצוג ויזואלי אמנותי הוא צורה של עדות, בדומה לעדויות כתובות או מדוברות. בסרט נעשה מאמץ גדול לאשש את עדותו של הילו, ובכך מודגשות שאלות מורכבות על האופן בו יש להשתמש בעדויות, על אופיו של הזיכרון האנושי, וכיצד אלו אינם בהכרח תיעוד עובדתי, אלא מאפשרים תובנות עמוקות על השפעת האירועים על התפיסה והחוויה האנושית. בשפה קולנועית מדויקת ועשירה גולוד מצליח לגרום לצופה קשת רחבה של רגשות כלפי האמן האאוטסיידר, להחיות את היצירות שלו ובמיוחד להעלות למודעות את המורכבות של תיעוד, אמנות ועדות, אודות הטראומה הכלל אנושית שהיתה השואה.
2022: שלוש דקות | במאית: ביאנקה סטיגטר
שלוש דקות | במאית: ביאנקה סטיגטר
נימוקי ועדת הפרס:
במשך שנים רבות מרבית המחקר והחינוך אודות השואה והשנים שקדמו לה מתמקדת בהיסטוריה "בגובה העיניים", שבין מאפייניה המרכזיים היא הצבתם של בני אדם בהקשר הרחב. זוהי הגישה והעבודה המרכזית של יד ושם. סרט מרשים זה מציג את עבודת הבילוש בה עוסקים חוקרים בבואם לזהות אנשים ומקומות וליצור עבורם הקשר, בכדי שלא יישארו פרגמנטים של היסטוריה עלומה ודהויה. התוצאה אינה רק מוסיפה ידע ומאפשרת כלי חינוכי חשוב, אלא יכולה להיות גם מרגשת במיוחד, כפי שסרט זה מוכיח.
הסרט המדיטטיבי והעשיר ויזואלית ונרטיבית, מביא את 3 הדקות הנשכחות שצולמו ב-1939 בעיירה הפולנית נאשיילסק ומקים אותן לתחייה, בזכות תחקיר מקיף ומעמיק בשאלות של נסיבות הפקתן. הסרט מספר את סיפורה של העיירה ותושביה היהודים ממגוון זרמים, שחיו זה לצד זה, והוא נותן שם וקול לחלק מהמצולמים.
הבחירה בוויזואליה מתוך דימויי הסרט המקורי בלבד, ההתמקדות בתהליכי השימור הקולנועי והזיהוי, יוצרים סרט העוסק גם ביחסי קול ותמונה מרתקים. יצירה מהודקת וייחודית ששמה בחזית את מלאכת הארכאולוגיה הקולנועית בסרטים של הדור הראשון בהיסטוריה של הקולנוענים, ושל הקרבנות וניצולי השואה.
