מהו יד ושם

יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, נוסד ב-1953 על פי חוק שחוקקה הכנסת, והוא מופקד על הנצחה, תיעוד, מחקר והוראת השואה. מתחם יד ושם משתרע על שטח של מאה ושמונים דונם בהר הזיכרון אשר בירושלים, ובו מוזאונים, מרכזי מחקר וחינוך, אנדרטאות ואתרי זיכרון – אוהל יזכור, בקעת הקהילות, "יד לילד" ועוד.

ב-2019 ביקרו ביד ושם יותר ממיליון אנשים, ועוד מיליונים ביקרו באתר האינטרנט של יד ושם הנגיש כיום בשמונה שפות.

על רקע העניין הגובר ברחבי העולם בשואה ובמשמעותה לא רק לעם היהודי אלא גם במשמעותה האוניברסלית ולנוכח השינויים בדרכי ההנצחה, יד ושם שואף להמשיך ולהנחיל בצורה הרלוונטית ביותר את זיכרון השואה ואת משמעויותיה לדורות העתיד. כדי להתמודד עם אתגרי הנצחת השואה היום, כשבעים וחמש שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, יצר יד ושם סביבת הנצחה ולמידה רב-ממדית הבנויה מארבעה מרכיבים בסיסיים:

תיעוד

יד ושם פועל מיום הקמתו לאיסוף מסמכים וחומרי תיעוד מאירופה, מצפון אפריקה ומישראל ולהעברתם ליד ושם וגם לתיעוד עדויות ניצולי שואה, זאת כדי ליצור את המאגר  הגדול והמקיף ביותר בעולם של חומר בנושא השואה המשמש תשתית לזיכרון השואה.

בבניין הארכיון והספרייה שמורים כיום מאות מיליוני דפים של תיעוד, תצלומים ועדויות בכתב, בקלטות שמע ובקלטות וידאו. המאמצים לאסוף את שמותיהם של כל אחד ואחת מקורבנות השואה ולתעד את קורותיהם נמשכים ללא הרף, והיום שמורים במאגר המידע של שמות קורבנות השואה 4,800,000 שמות. יותר מ-2.6 מיליון דפי עד הם המקור ליותר ממחצית השמות, ושאר השמות התגלו ברשימות ארכיונים ובמסמכים.

בספרייה שמור האוסף המקיף ביותר בעולם של ספרים בנושא השואה, והוא מציע לחוקרים, למחנכים ולציבור הרחב גישה לשפע של מידע כתוב על אירוע מטלטל זה בתולדות האנושות.

מרכז הצפייה של יד ושם הוא מרכז הידע העולמי המתקדם ביותר מסוגו של חומרים קולנועיים בנושא השואה. במרכז קיימת גישה לעדויות ניצולים ולסרטים על השואה מכל הסוגות – סרטי תעודה, סרטים באורך מלא, סרטי וידאו משפחתיים פרטיים, סרטי הנפשה, חדשות ועוד – המאפשרים מחקר של מאגרי המידע וצפייה בפריטי האוסף כולו.

מחקר

המכון הבין-לאומי לחקר השואה מעודד ומקדם מחקרי מומחים בנושא השואה ותומך בהם. עבודות המחקר של המכון מסייעות בהנחת התשתית להמשך המחקר של האירועים הטראומטיים שהתרחשו בשואה, לא רק על ידי הנגשת מקורות מידע חשובים אלא גם על ידי קידום חקר עתידי של חוקרים נוספים. באמצעות סדנאות, כינוסים ופרסומים, המכון מעודד שיח אקדמי ער, תוסס ומקדם תובנות חדשות בנושאי הליבה של השואה. במכון פועלים כמה מרכזי מחקר ייעודיים המתמקדים בתולדות השואה באזורים מסוימים, ובהם שטחי ברית המועצות לשעבר, פולין וגרמניה, ומרכז שמתמקד בתוצאות השואה והשפעותיה. המכון מוציא לאור את יד ושם – קובץ מחקרים, כתב עת חצי שנתי המפרסם מאמרים עדכניים ומעמיקים בתחום חקר השואה, וכן כשלושים ספרים בשנה – ספרי מחקר, אנציקלופדיות, יומנים וספרי זיכרונות של ניצולים.

חינוך

בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה הוא בית הספר היחיד מסוגו בעולם המציע היקף נרחב של פעילויות לתלמידים, לסטודנטים ולמחנכים בתחום הוראת השואה ומפתח שיטות פדגוגיות חדשניות, חומרים חינוכיים יצירתיים ואמצעי הוראה מקוונים המותאמים במיוחד למחנכים מכל רחבי העולם. מאות אלפי מורים ותלמידים מישראל וממדינות העולם משתתפים בתוכניות החינוכיות ובסמינרים ביד ושם מדי שנה, ואלפים נוספים משתתפים במגוון רחב של סמינרים וקורסים מקוונים או בארצות מגוריהם. כינוסים בין-לאומיים משמשים מקום מפגש למחנכים מכל רחבי העולם ומעניקים להם הזדמנות להרחיב את הידע שלהם ולרכוש כלים להנחלתו לתלמידיהם תוך פיתוח מערכת קשרים חיונית עם עמיתיהם. כמו כן לאורך כל השנה נערכים קורסי הכנה לתלמידים ולקציני צה"ל המתעתדים לצאת למסעות בפולין. מרכז השאלות הגדולות מעניק חוויה חינוכית אינטראקטיבית המאפשרת למבקרים להעמיק בסוגיות ובדילמות ההיסטוריות והמוסריות שהשואה מעוררת.

הנצחה

המרכיב העיקרי במכלול המוזאוני של יד ושם הוא המוזאון לתולדות השואה המתאר את השואה הן מנקודת מבט יהודית הן מנקודת מבט אישית באמצעות פריטים אישיים מקוריים, יצירות אומנות, כתבים ותעודות של הקורבנות וגם באמצעות עדויות הניצולים.

עוד כולל המכלול המוזאוני את המוזאון לאומנות השואה האוצר את האוסף המקיף ביותר בעולם של יצירות אומנות שנוצרו בזמן השואה ומיד אחריה; ביתן התערוכות המציג תערוכות מתחלפות מיוחדות; ובית כנסת המשמש מקום לתפילה אישית,  וציבורית ולטקסי זיכרון לקהילות היהודיות שנכחדו. בבית הכנסת שוכנת תערוכת קבע של ארונות קודש וחפצי יודאיקה שנאספו מחורבות בתי כנסת באירופה.

יד ושם עורך עשרות אירועי הנצחה לאורך השנה, רבים מהם בשיתוף ארגוני הניצולים, לזכר קורבנות השואה והקהילות שנחרבו. בכל שנה מצטרפים נשיא המדינה, ראש ממשלת ישראל, דיפלומטים ומנהיגים בולטים מרחבי העולם לאלפי הניצולים ובני משפחותיהם באירועים רשמיים לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם.

חוק יד ושם הטיל  על רשות הזיכרון תפקיד נוסף: הכרה בלא יהודים אשר סיכנו את חייהם להצלת יהודים בשואה. יד ושם קיבל עליו את המשימה, ועל ידי הוועדה לציון חסידי אומות העולם הכיר עד היום ביותר מ-27,000 אנשים חסידי אומות העולם. בכל שנה מתגלים עוד ועוד סיפורי גבורה והצלה, והתואר מוענק למאות אנשים נוספים. יד ושם חולק להם כבוד בטקס ביד ושם או במדינתם,  ובו הם  מקבלים תעודה ואות וכן חקיקת שמם בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם. את שמות חסידי אומות העולם אפשר למצוא במאגר המידע המיוחד באתר יד ושם – המידע ההיסטורי, התמונות והחומרים הנוספים שבו משלימים את סיפוריהם מעוררי ההשראה.