הזמנת ביקור
חנות
אירועים
תרום ליד ושם
אלכסנדר פורד
הסרט מיר קומען אָן (הנה אנו מגיעים ,פולין, 1936) הוא מסמך היסטורי נדיר אשר הופק על ידי ארגון הבונד כדי לגייס כספים עבור הסנטוריום ע"ש ד"ר ולדימיר מֶדֶם ליד ורשה.1 מיר קומען אָן מאפשר הצצה לעוני המחפיר שבו היו שרויים המוני יהודים בורשה בין שתי מלחמות העולם, ומתעד ניסוי חינוכי נועז המושתת על ערכי הסולידריות, השוויון, ותרבות היידיש בסנטוריום ע"ש ד"ר מדם, מהאידיאולוגים המרכזיים של הבונד. מעטים מכירים את הסרט מיר קומען אן, ועוד פחות יודעים כי במאי הסרט אלכסנדר פורד היה אחד מאבותיו של הקולנוע הפולני בשנות ה-30 של המאה הקודמת וממשקמיו אחרי מלחמת העולם השנייה.
אלכסנדר פורד נולד בלודז' ב-1908 כמשה ליפשיץ ונפטר ב-1980 בארה"ב.2 פורד נמנה עם מקימי "START - Society for the Promotion of Film Art" מועדון קולנוע מוביל אשר קידם את הקולנוע האמנותי בורשה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, ב-1930.3 באותה תקופה פורד כבר היה פעיל שמאל בולט אשר ביקר בחריפות את הקולנוע הפולני המסחרי, ויצא בסרטיו נגד הממסד הפוליטי של פולין.4 ב-1932 יצא לאקרנים סרטו לגיון הרחוב, על ילדים קשיי-יום בורשה המחלקים עיתונים לפרנסתם. לגיון הרחוב הקדים את הניאו-ריאליזם בגישתו התיעודית ובליהוק של נערים ללא ניסיון משחק.5
עצמאותו של פורד הביאה אותו לא אחת לידי עימות עם הרשויות. ב-1932 יצא פורד לארץ ישראל וצילם חומר תיעודי רב על חיי היישוב היהודי והתושבים הערבים, כולל, בין היתר, את חגיגות נבי מוסא, את המכבייה הראשונה ואת יריד המזרח.6 קטעים מתיעוד זה משולבים בסרטו הדרמטי סברה (1933, פולין/ישראל), אחד הסרטים העלילתיים הראשונים שצולמו בא"י.7 סברה מספר על תלאותיה של קבוצת חלוצים המקימה יישוב חדש, והמתמודדת לא רק עם מחסור במים וקשיי הסתגלות אחרים, אלא גם עם איבתם של שכניה הערבים. פורד רצה לסיים את הסרט בצורה טרגית ופסימית, אך כפי הנראה, נכפה עליו לשנות את תכניתו המקורית ולהוסיף "סוף טוב", לא רק בהשפעת מפיק הסרט, אלא גם (או במיוחד) בעקבות התערבותה של הצנזורה של המנדט הבריטי.8
כאיש שמאל, לא פסק פורד מלחפש את האוטופיה, והיה נלהב לביים סרט על הסנטוריום ע"ש ד"ר מדם.9 גם במקרה הזה סרטו נתקל בהתנגדות הרשויות: לפי נתן גרוס, "היה זה (מיר קומען אָן—מ.א.) סרט לוחם, שהצנזורה הפולנית ראתה בו סכנה אם יוצג, ולכן אסרה את הקרנתו בפולין."
במלחמת העולם השנייה מצא פורד מקלט בברה"מ. במהלך המלחמה הוא הצטרף ליהודים ולאנשי שמאל אחרים אשר עסקו בקולנוע לפני המלחמה בהקמת יחידת הסרטה מיוחדת במסגרת כוחות פולנים אשר לחמו לצד הצבא האדום.10 כך הגיע פורד למיידנק עם הכוחות הסובייטים. מצילומי זוועות השואה אשר התגלו לראשונה למצלמות הסובייטיות, פורד ביים וערך את הסרט מחנה השמדה מיידנק: בית הקברות של אירופה, (פולין/בריה"מ, 1944). חוקרים רבים, דוגמת סטיוארט ליבמן ובעקבותיו עומר ברטוב, רואים בו את הסרט התיעודי הראשון על השואה, למרות ההתעלמות הכמעט מוחלטת מזהותם היהודית של מרבית הקורבנות, בהתאם למדיניות הסובייטית של התקופה.11
הקולנוענים מיחידת ההסרטה הנ"ל השתלבו באופן טבעי בצמרת תעשיית הקולנוע המתחדשת בפולין שלאחר המלחמה, ובראשם אלכסנדר פורד.12 פילם פולסקי, חברת הסרטים הממשלתית החדשה, שלטה בכל פעילויותיה של תעשיית הקולנוע המולאמת - בהפקה, בהפצה ובהצגת סרטים.13 יש הטוענים שכמנהלה הראשון של פילם פולסקי, פורד ניהל את העניינים ביד רמה.14 כנראה כתוצאה של מאבקי כוח, ואולי מסיבות אפלות יותר, פורד הודח מתפקידו ב-1947, ומנהלו החדש של פילם פולסקי הוקיע אותו על "כישלונותיו" הארגוניים, תוך כדי ציון "שליליותו האידיאולוגית והאמנותית".15
לפני הדחתו, על אף אווירת הדיכוי הרעיוני, פורד השתכנע לשתף פעולה עם האחים גוסיקינד16 "...ולייסד קואופרטיב להפקת סרטים על נושאים יהודיים ביידיש."17 סביר להניח שאחת הסיבות להסכמתו של פורד לספק לקואופרטיב החדש "קינאר" (ביידיש:"קינא- ארגאניזאציע") אנשי צוות מקצועיים , ציוד, חומר גלם ושירותי עריכה ומעבדה כמנהלו של פילם פולסקי, הייתה הצלחתו של שאול גוסקינד להשיג מימון לפרויקט מהג'וינט. אך יכול להיות שהיו לו סיבות אחרות, אישיות יותר. במסגרת "קינאר" הופקו סרטים תיעודיים על חורבן חיי היהודים בפולין, יחד עם ניסיונותיהם של אלה ששרדו ליצור חיים יהודיים חדשים מתוך ההריסות.18 הסרט המפורסם ביותר מאלה הִנו מיר לעבן-געבליבענע (אנו שנשארנו בחיים, פולין, 1947,) בבימוי נתן גרוס ושאול גוסקינד. הסרט מיר לעבן-געבליבענע נפסל על ידי הצנזורה הפולנית,19 ועולה השערה כי תמיכתו של פורד ב"קינאר" תרמה את חלקה להדחתו מראשות פילם פולסקי.
Graniczna , פולין, 1949), אחד הסרטים העלילתיים הראשונים שהתמודדו עם השואה, והסרט העלילתי הראשון שהביא למסך את סיפורו של מרד גטו ורשה. רוב הצילומים נערכו באולפני ברנדוב בפראג,20 מפני שאי-אפשר היה לצלם בתוך הריסות הגטו, אך סביר להניח שנושא הסרט ומעמדו של פורד כמנהלו המודח של פילם פולסקי היו גם כן סיבות להחלטה לצלם בפראג. ברחוב גבול, כמו במיר קומען אָן ובלגיון הרחוב, ילדים מובילים את העלילה, המספרת על יחסי פולנים ויהודים בורשה בזמן המרד, תוך כדי הדגשת זהויותיהן המורכבות של כל הדמויות, הגורמות לכמה מהן לעבור לא רק פיזית אלא גם נפשית את גבולות הגטו.21 גיבור הסרט הוא הנער היהודי המכונה "דוידק", אשר מתגלה כלוחם אמיץ ואציל-נפש. בסוף הסרט, כאשר הוא עוזב את חבריו בגבורה, בדרכו לצד ה"ארי" של ורשה דרך תעלות הביוב, הוא מועלה לדרגה של ישות אלמותית, אולי כסמל של נצחיותו של העם היהודי, אף שהקריינות מדגישה את המסר האוניברסלי של שיתוף פעולה יהודי-פולני, העובר כחוט השני לאורך כל הסרט.22 קשה לדעת עד כמה רצה פורד להדגיש את שיתוף הפעולה הפולני-יהודי; לפי היסטוריון הקולנוע הפולני מארק הלטוף, התסריט המקורי של פורד הבליט דווקא את עוינותם של הפולנים ליהודים, אך בעקבות ביקורת נוקבת הגיע לגרסה הסופית, המציגה את ה"סולידריות בין יהודים ופולנים מעל לחומה".23 על אף שינויים גורפים בתסריט, הסרט רחוב גבול עורר התנגדות עזה בפולין, כתוצאה מ"חוסר תקינותו" האידיאולוגית: במקום לעסוק בהקרבה של פולנים במרד הפולני ב-1944, התמקד פורד בגבורה יהודית במרד גטו ורשה.24
פורד נטש את הנושאים היהודים והתאים את עצמו ל"ריאליזם הסוציאליסטי" שהוכתב מלמעלה, ועל ידי כך הצליח לחזור למרכז העשייה הקולנועית כבמאי וכמנהל סטודיו בפולין בשנות ה-50 של המאה העשרים. סרטו הבולט ביותר מאותה תקופה הואחמישה נערים מברסקה ( Piątka z Barskiej, פולין, 1954), שבו הוא המתמקד שוב בנוער, אך הפעם בכנופיית עבריינים צעירים ובקשיי השיקום שלהם. אף שפורד התאים את עצמו לתכתיבי הריאליזם הסוציאליסטי, התעוררה שוב רוחו החלוצית בטיפולו בנושא עבריינות נוער, שעד כה לא טופל על ידי הקולנוע הפולני. פורד גם גילה תושייה בבחירתו באנדז'יי ויידה הצעיר כעוזר במאי, וזכה בפרס הבמאי הטוב ביותר על חמישה נערים מברסקה בפסטיבל קאן.25
אך בנפשו של פורד נמשך המאבק בין הקונפורמיזם האידיאולוגי לשאיפה לעצמאות מחשבתית ואמנותית. סרטו היום השמיני בשבוע (Ósmy dzien tygodnia, פולין/מערב גרמניה, 1958) נפסל להפצה בפולין על ידי מוסדות השלטון והוקרן שם לראשונה רק ב-1983. הממסד התנגד לתמונה הקודרת של המציאות היומיומית בסרט, המאופיין בהומור שחור ומספר על זוג צעיר שאיננו מוצא מקום להתבודד בו מפאת בעיות דיור.26
על אף ה"סקנדל" של היום השמיני בשבוע, פורד חזר לצמרת עם האפוס ההיסטורי עתיר התקציבים והניצבים האבירים הטבטונים (Teutonic Knights, פולין, 1960), בהשראת סיפורו האמיתי של ניצחונם של כוחות פולנים וליטאים על מסדר האבירים הטבטוניים ב-1410. ההשלכות הפוליטיות לאירועי המאה העשרים ברורות לחלוטין.27 אין פלא שהסרט הוא אחד מהפופולריים ביותר בתולדות הקולנוע הפולני. מבקר פולני כינה אותו "המרפא הלאומי בכל הצבעים", גם בגלל המסר שלו וגם בגלל היותו הסרט הפולני הראשון ב-Eastmancolor המוקרן על מסך רחב.28
לכאורה, פורד היה יכול לנוח על זרי דפנה, או לכל הפחות להמשיך לנצל את התפתחויותיה של הטכנולוגיה כדי "לנחם" את הציבור הפולני בחלומות של הוד והדר לאומניים, לפי רוח הזמן ובהתאם לאישורו של הממסד. אך הנסיבות ההיסטוריות בשילוב מזגו האישי של פורד הביאו לתוצאה אחרת לגמרי. התעוררות האנטישמיות בשלהי שנות ה-60 שיחקה תפקיד מרכזי בהסתלקותו של פורד מפולין.
שנה לפני עזיבתו את פולין בעקבות המערכה האנטישמית של 1968 תכננו פורד והמפיק היהודי-גרמני הנודע ארתור בראונר סרט על יאנוש קורצ'אק. הסרט, שהיה אמור להיות קו-פרודוקציה פולנית-מערב גרמנית, נתקל בהתנגדות קשה מצד המוסדות הפולניים הרשמיים, שסירבו לאשר את התסריט המקורי.29 מהפרוטוקול של יחידת ההסרטה "סטודיו" אשר נמצא ב"פילמוטקה נארודובה" (הפילמוטק הלאומי), עולה כי ההתמקדות בסבל היהודי הייתה "בעייתית" עבור הממסד, וקור'צאק נתפס כ"תבוסתן" כתוצאה מנסיגתו מפעילות פוליטית שמאלית. הלוחמים היהודים בגטו הוצגו "יותר מדי", ו"על חשבון קורצ'אק". נראה כי מאחורי המסכה האידיאולוגית ה"מרקסיסטית" הייתה התנגדות עקרונית לפרויקט, בהתאם לרוחות הרעות שנשבו אז בפולין. למרות זאת, שר התרבות דאז תדיאוש זאורסקי ציין בסיכומו את הישיבה כי סמך על יכולתו של פורד להפיק סרט30 "that accords with the presuppositions of our cinema".
הפרויקט יצא לפועל רק אחרי גלותו של פורד מפולין בעקבות המערכה האנטישמית של 1968.31 הסרט32 Sie Sind Frei, Doktor Korczak או בעברית קורצ'אק והילדים הוא קו-פרודוקציה מערב-גרמנית-ישראלית משנת 1974.33 הוא גם סרטו האחרון של פורד. מדוע התעקש פורד על הסרט? יש לזכור כי פורד קידם את תפיסת הילד כאדם חופשי, אחראי, אמיץ וחכם. תפיסה זו המציבה את הילדים ואת זהותם כבני אדם בעלי בגרות ואחריות לבחירותיהם, לא היתה מקובלת בעבר כפי שהיא רווחת היום. השקפה חדשנית זו מתבטאת כבר בסרטיו לגיון הרחוב, מיר קומען אָן, רחוב גבול, וחמישה נערים מברסקה. נראה כי פורד הרגיש קרבה עזה ליאנוש קורצ'אק, היהודי-הפולני המתבולל, האידיאליסט, הלוחם למען הילדים ואף מקריב את עצמו עבורם. בפרוטוקולים של הישיבה של יחידת ההסרטה הפולנית "סטודיו" אשר דנה בתסריט לסרט על קורצ'אק, ישיבה המזכירה בית משפט שדה ולא סדנה לביקורת תסריטים, מצוטט אלכסנדר פורד מגן על קורצ'אק ואולי אף על עצמו באומרו: "The adult world is one from which an honest person and a humanist has to dissociate himself." (אדם הרואה עצמו כהומניסט וכאדם ישר, לא יכול להמשיך להגדיר את עצמו ככזה אלא אם כן יתנער מעולמם של המבוגרים).34
- 1.“ This institutional film was produced by the Jewish Labor Bund to raise funds for the Vladimir Medem Sanatorium which, noted for its modern and spacious facilities, stood as the embodiment of health and enlightenment, in striking contrast to the grim images of urban Polish-Jewish poverty." See Fritz Bauer Institute Cinematography of the Holocaust - see under: Ford, Mir Kumen On/Droga Mlodych, Record No. FBW002959).
- 2.גרוס, נתן: תולדות הקולנוע היהודי בפולין 1950-1910 , הוצאת מגנס, האוניברסיטה העברית, תש"ן, עמ' 42. רוב המקורות שמצאתי מציינים כי פורד התאבד, אבל נראה שהם מעתיקים זה את זה. נתן גרוס ועומר ברטוב אינם מזכירים התאבדות. ר' גם את ספרו המאלף של Coates, Paul: The Red and the White: The Cinema of People's Poland, Wallflower Press, London & New York, 2005, p.184: "A Jew himself, he had broached Jewish themes in the pre-war cinema and would later be driven abroad by the anti-Semitic campaign of 1968, dying in exile." גישה מתפשרת וזהירה מתבטאת בספרם של Michałek, Bolesław and Turaj, Frank: The Modern Cinema of Poland, Indiana University Press, Bloomington and Indianapolis, 1988, p. 48: המציינים שסיבת מותו של פורד הייתה "כנראה התאבדות".
- 3.ראשי תיבות בפולנית של "החברה לקידום אמנות הקולנוע", Haltof, Marek: Polish National Cinema, Berghahn Books, New York and Oxford, 2002, p.37.
- 4. Michałek and Turaj, op. cit., pp.5-6.
- 5.Haltof, op. cit., p.37
- 6.פלדשטיין, אריאל ל', חלוץ, עבודה, מצלמה: הקולנוע הארצישראלי והרעיון הציוני 1939-1917, עם עובד , תל אביב, 2009, עמ' 132.
- 7.הסרט אכן צולם בארץ, אך ללא סאונד: "הסרט צולם ללא קול, והדיאלוגים הושלמו בורשה באמצעות דיבוב של שחקנים דוברי עברית, יידיש וערבית." פלדשטיין, שם, עמ' 133.
- 8.פלדשטיין, שם, עמ' 139.
- 9. גרוס, נתן, שם ,עמ' 83.
- 10.Haltof, op. cit., p. 45: "Although some filmmakers survived the occupation in Poland…the majority left after September 1939…Others, mostly filmmakers associated with prewar leftist groups, survived the war in the Soviet Union and created a film unit Czołớwka (Vanguard) within the Polish Tadeusz Kościuszko First Division, which fought alongside the Red Army. Alexander Ford, Jerzy Bossak, Stanisław Wohl, and Ludwik Perski, all prewar START members or followers, returned with the Red Army as officers in the Kościuszko Division." See also: Bartov, Omer: The "Jew" in Cinema: From 'The Golem' to 'Don't Touch My Holocaust', Indiana University Press, Bloomington and Indianapolis, 2005, p. 179.
- 11.Bartov, op. cit., p.179, and note 97, p. 349; see also Fritz Bauer Institute Cinematography of the Holocaust under above-mentioned film title, Record Number FBW002859.
- 12.Michałek and Turaj , op. cit., p.3: "In the first peacetime months there were two parallel temporary film administrative units, one military and the other civilian. The chief of each was the same man, Aleksander Ford."
- 13.Michałek and Turaj, ibid.
- 14.לדוגמה, רומן פולנסקי המצוטט על ידי Misiak, Anna: "Politically Involved Filmmaker: Aleksander Ford and Film Censorship in Poland after 1945", p.1מאמר זה מצייר דיוקן מורכב של פורד כרודני ותאב שררה מצד אחד וכאדם חסר יכולת ונרדף מצד שני, דיוקן המתבסס בעיקר על עדויותיהם של יריביו של פורד, והוא בעל נופך של רכילות, אם לא של אנטישמיות. הלטוף גם מביא את טענת הרודנות של פורד, אך ללא סימוכין.
- 15.Misiak, op. cit., p.5.
- 16.האחים גוסקינד זכורים לנו כיוצרי הסרט "חמש ערים" (פולין, 1939), בין המסמכים הקולנועיים האחרונים על חיי היהודים השוקקים בערי פולין הגדולות ערב מלחמת העולם השנייה.
- 17.גרוס, נתן, שם, עמ' 91-90.
- 18.גרוס נתן, שם, עמ' 92-90.
- 19.Haltof, op. cit., .p.48.
- 20.Haltof, op.cit., p.52.
- 21.Coates, op. cit., pp. 184-185.
- 22.Coates, ibid; Bartov, op.cit., p.186. לפי ברטוב, היהודים הלוחמים בסרט מתים כיהודים, אך נהפכים ל"פולנים הירואיים" לאחר מותם, בנסיבות של פולין לאחר המלחמה.
- 23.Haltof, op.cit., p. 52.
- 24.ה"ויקיפדיה" של הקולנוע, ה-IMDB, מציין שרחוב גבול נפסל על ידי הצנזור הפולני, אך לא מצאתי סימוכין לטענה הזאת במקור אחר.
- 25.Haltof, op.cit., p.65.
- 26.Haltof, op.cit.,p.103, and n.86, pp.108-109.; see also Crowther, Bosley, "The Eighth Day of the Week (1958), Screen: Warsaw Story; 'Eighth Day of Week' Cites Housing Need", The New York Times, March 24, 1959: "…this slightly naive romantic drama seems mild and innocuous, scarcely worth all the hurrah the Polish Communists have made over it! Films much more critical of conditions in the countries in which they were made have come in recent years from Italy, France and even the United States… why the Communists have scored its Polish makers and put obstructions in the way of its being distributed in Europe is a bit hard to understand. Perhaps they feel that two properly ardent comrades shouldn't be discouraged by such a small thing as not having a home." quoted from>
- 27.Haltof, op. cit., n.86, pp.108-109, and p.97.
- 28.Haltof, ibid.
- 29.Coates, op.cit., p.97: "What was it that made Korczak, a nonbeliever and a potential 'secular saint' …so potentially difficult a subject for the cinema of People's Poland? The nature of the difficulty can be gauged by perusing the minutes of the 1967 'Studio' film unit meeting that accepted a screenplay to be filmed by that cantankerous grand old man of Polish cinema, Ford…the meeting concluded by demanding various changes…to bring the script—the work of a non-Pole, Aleksander Ramati, into line with Polish state ideology. "
- 30.Coates, op.cit., p.99.
- 31.Coates, ibid.
- 32.אתה חופשי, ד"ר קורצ'אק (המשפט שלכאורה נאמר לקורצ'אק על ידי קצין ס"ס לפני עלייתו לרכבת עם ילדי בית היתומים).
- 33.Fritz Bauer Institute Cinematography of the Holocaust - www.cine-holocaust.de- see under "Korczak", Record Number FBW001239.
- 34.Coates, ibid.