יהדות קרקוב כיום

כמה ימים לפני פורים, במוצאי שבת, ה-3 במארס 2012 התאספו בבית הכנסת המהודר "טמפל" שבקרקוב כמאתיים יהודים לחגיגת בת-המצווה של הילדה אסתרה דרקובסקה, שנולדה וגדלה בקרקוב. לאחר טקס 'הבדלה' קראה אסתרה קטעים מתוך מגילת אסתר, כשהוריה הגאים עומדים לצידה. לכאורה, תמונה שגרתית מתוך רצף החיים של כל קהילה יהודית, אך עבור חברי הקהילה היהודית הקטנה של קרקוב, לבת-המצווה של אסתרה הייתה משמעות סמלית והיסטורית. "חגיגת בת-המצווה הראשונה בקרקוב מאז השואה" כך תואר האירוע בעיתוני פולין. עבור אביה של כלת השמחה, האירוע מהווה עדות ל'נורמליזציה', כלשונו, של הקהילה היהודית בעיר.

"הזהות היהודית של אסתרה לא שונה בהרבה מכל נערה יהודייה שגדלה בכל מקום אחר בעולם. החברים שלה בבית הספר יודעים שהיא יהודייה, ואף לא אחד מהם עושה מזה עניין. טקס בת-המצווה שלנו מסמל את הנורמליות של החיים היהודים כיום בקרקוב".1

האם אכן אפשר לדבר כיום על קיום יהודי 'נורמלי' בקרקוב, ובפולין בכלל אחרי השואה? כיצד רואים את עצמם כמה מאות היהודים החיים כיום בעיר?2 האם הם ההמשך של קהילת קרקוב המפוארת, שהתקיימה במשך 800 שנה בפולין ומנתה ערב השואה כ-60,000 יהודים? או שמא הם "קהילה" חדשה, שאינה מהווה בהכרח "המשך" למה שהיה ואבד? וכאשר אנחנו מדברים על "יהדות קרקוב", האם הדגש הוא בעיקר על העבר, או שמא גם על ההווה, ואולי אפילו על העתיד?

כמעט כל קהילת יהודי קרקוב נכחדה בשואה, ופחות מ-3,000 יהודים חזרו לעיר לאחר המלחמה. דווקא מסוף שנות ה-40 ועד סוף שנות ה-60 התקיימו בקרקוב חיים יהודיים, ולקהילה היהודית היה מעמד רשמי. גלי ההגירה של אמצע שנות ה-50, ובמיוחד ההגירה הכפויה שהנהיג המשטר הקומוניסטי ב-1968, הביאו לקיצה הסופי כמעט של יהדות קרקוב. עד לסוף שנות ה-80, העשרות הבודדות של היהודים שחיו בעיר, עשו זאת במחתרת. הרובע היהודי, קאז'ימייז', שבניגוד לרוב האתרים היהודים בפולין לא נהרס במהלך המלחמה, נותר במשך שנות הקומוניזם שומם ונטוש.

• 1. Ruth Ellen Gruber, "Krakow’s Jewish community celebrates, mourns", Krakow post 8.3.12
• 2. לפי אתר האינטרנט הרשמי של הקהילה ישנם 100 חברים רשומים, אך ההערכות הן שישנם כמה מאות יהודים שחלקם לא חברים באופן רשמי בקהילה. לפי הרב של יהודי קרקוב חיים בעיר לפחות 500 יהודים. בכלל, השאלה כמה יהודים חיים כיום בפולין הינה מורכבת ורגישה. רק כמה אלפי בני אדם רשומים כחברים באחד מהארגונים הקהילתיים ברחבי פולין, אך לפי הערכות שונות יש בין 10,000 ל 15,000 יהודים בפולין. להערכת הרב הראשי של יהודי פולין, הרב מייקל שודריך, ישנם למעלה מ 30,000 יהודים בפולין, אך רבים מהם לא מזדהים כיהודים, או כלל לא מודעים למוצאם. מנגד, ישנם לא מעט כאלה הרואים את עצמם כיהודים וחיים חיים יהודיים, אך לא תמיד נחשבים יהודים לפי ההלכה.

עם התערערות המשטר הקומוניסטי, ובמיוחד לאחר נפילת המשטר, החלה בפולין תופעה של עיסוק והתעניינות בתרבות ובהיסטוריה היהודית, נושאים שהיו בגדר "טאבו" בפולין הקומוניסטית. הניצנים הראשונים של תופעה זו החלו דווקא בקרקוב, וכבר ב-1988, ביוזמה של פולנים מקומיים התקיים בעיר פסטיבל התרבות היהודית, ומאז, בכל קיץ באים עשרות אלפי בני אדם, רובם פולנים, לפסטיבל בקרקוב, שנחשב לפסטיבל התרבות והמוסיקה היהודית הגדול והחשוב ביותר באירופה. בקרקוב, כמו בערים נוספות בפולין, הוקמו עמותות וארגונים של פולנים המבקשים לשמר, לשחזר ואף להחיות את התרבות היהודית העשירה של ארצם ובמידה מסוימת, הם מבקשים להחזיר לתודעה הפולנית את המרכיב היהודי של זהותה.

תופעה זו קשורה בין השאר לניסיונות של חלקים בחברה הפולנית לכונן זהות פוסט-קומוניסטית דמוקרטית, ולהתמודד עם עברם. תופעה זו באה לידי ביטוי במגוון יוזמות ופרויקטים המנציחים את היעדר ואובדן היהודים, שיפוץ בתי כנסת ובתי קברות, ופעילות אינטלקטואלית וספרותית העוסקת, לעתים באופן כמעט אובססיבי, בסיפור היהודי. כמובן, שכמו בכל תופעה תרבותית המבקשת לשחזר או לשמר את העבר, ניתן לאתר בתופעה זו סממנים של סנטימנטליות וכמיהה נוסטלגית לעבר מדומיין.3 ואכן מעת לעת נשמעת בפולין ביקורת על כך שהניסיונות להחיות את התרבות היהודית גובלים לפעמים בתופעות של "קיטש" תרבותי ואף של מסחור שנועד לצרכים תיירותיים.4 הרובע היהודי של קרקוב, קאז'ימייז', הוגדר לא פעם על ידי מבקרים כמעין "דיסנילנד יהודי",5 המלא במסעדות יהודיות המנסות לשחזר אווירה "אותנטית" על ידי צלילי כלייזמרים ותמונות של חסידים רוקדים. לצד הביקורת הרי שהרובע, שבמשך שנים רבות נחשב לחצר האחורית של קרקוב, שינה לחלוטין את פניו, ועבר תהליך משמעותי של שימור ושחזור. כיום, לצד המוקדים התיירותיים, הרובע משמש שוב כמרכז החיים היהודיים בעיר. רבים מבתי הכנסת הנטושים של קאז'ימייז' שופצו וחלקם אף משמשים את הקהילה היהודית הקטנה של העיר, שהחלה להתגבש מחדש עם נפילת המשטר הקומוניסטי.

• 3. ביקורת כזו אפשר לקרוא בספרה של רות גרובר "Virtually Jewish: Reinventing Jewish Culture in Europe"
• 4. Monika Murzyn-Kupisz, "Reclaiming Memory or Mass Consumption", in: Reclaiming memory Ed.Kupisz and Purchla, Krakow 2009
• 5. Sandra Lustig, "alternatives to Jewish disnyland", in Reclaiming memory

כחלק מ"הסרת הטאבו" מעל העיסוק בנושא היהודי בפולין וה"גילוי מחדש" של התרבות היהודית, בערים הגדולות בפולין החל תהליך התאגדות מחדש במסגרות קהילתיות, וניתן לזהות תופעה של "שיבה אל השורשים" בקרב יהודים רבים, שחיו במחתרת או שהדחיקו כמעט לחלוטין את עברם ומוצאם. רבים מאלה שחוזרים אל היהדות בשנים האחרונות ומגלים את שורשיהם, כלל לא ידעו, עד לא מזמן, שהם ממוצא יהודי. רבים מהם צעירים שרק לאחרונה הוריהם או סביהם חשפו בפניהם את מוצאם. אחד מהם הוא תדיאוש וולנסקי, שנולד בקרקוב וכיום חי בישראל. לפני כ-14 שנים כשהיה בן 19, גילה שאביו יהודי, התגלית הזו שינתה את חייו, והביאה אותו להחלטה הגורלית לאמץ את היהדות ולהיות יהודי הלכתי:

"איך אתה נעשה יהודי בלי לקבל חינוך יהודי בבית, בלי שיהיו לך דוגמאות מבחוץ? בראש וראשונה מחפשים משענת, אנשים אחרים שיש להם סיפורים דומים - ומוצאים... אתה מנסה לדחוף את זה לתוך מסגרת כלשהי, למסד את זה. אתה מחייך לקהילה (היהודית) ומעורר בתחילה חוסר אמון. אבל אתה משוחח ומכיר - בעיקר מבוגרים, ניצולים, שנשארו "שם" וגאים בזה. אתה פוגש רבנים, שבעיני רובם אתה הרי בכלל לא יהודי, כי אין לך אימא נכונה. למרבה המזל יש גם רבנים - ביניהם אפילו חרדים - שאולי לא יברכו אותך בקול, אבל בשקט הם יתמכו במאמציך, בהתעוררות היהודית שלך...".6

לדברי הרב הראשי של יהודי קרקוב, הרב בועז פש, רבים מחברי הקהילה היהודית כיום בקרקוב, הינם בין אלה שגילו לאחרונה את מוצאם, וחזרו לשורשיהם היהודיים. הרב פש, ככל רבני הקהילות בפולין היום, אינו יליד המקום.7 הוא נולד, גדל והתחנך בישראל, ולתפקידו הנוכחי בקרקוב הגיע כשליח של הארגון "שבי ישראל". ארגון זה שואף להחזיר יהודים "אבודים", "רדומים" או "אנוסים" ברחבי העולם לחיק היהדות. חלק גדול מעבודתו היומיומית כרב הקהילה, מוקדש לעזרה וסיוע לרבים, בעיקר צעירים, שפונים אליו נרגשים ומבולבלים לנוכח הגילוי על דבר מוצאם האמיתי, ומבקשים ממנו עזרה בתהליך הבירור והחשיפה של זהותם היהודית. לעתים מגיעים אליו, כמו אל רבנים נוספים ברחבי פולין, פולנים שעל סמך רמזים, חצאי משפטים, זיכרונות מעומעמים ותחושות בטן - מחפשים השתייכות, שורשים או הוכחות ליהדותם.

• 6. תדאוש וולנסקי, "מה הביא אותי מפולין לישראל", הארץ 10.09.10 www.haaretz.co.il/misc/1.1220726
• 7. כל רבני הקהילות המרכזיות של פולין כיום, 8 במספר, הינם רבנים אמריקנים או ישראלים. לפני מספר שנים הוסמך לרבנות לראשונה מאז המלחמה, יהודי יליד פולין- הרב מאצ'יי פאוולאק שנולד בשצ'צ'ין, ומשמש כיום כמנהל בית ספר יהודי בוורשה.

לפני מספר שנים, הגיע אל הרב פש בחור פולני צעיר, וביקש ממנו רשות להיכנס לשיעורים בבית הכנסת, מכיוון שהוא מתעניין באופן אישי ביהדות. "אתה יהודי ?" שאל הרב, "לא, אני לא יהודי" ענה לו. לאחר תקופה שבה השתתף באופן קבוע בשיעורים ניגשה לרב אימו של אותו צעיר, וביקשה לדבר איתו:

"חשבתי שהיא רוצה להתלונן על כך שהבן שלה לומד יהדות... בחמש הדקות הראשונות היא רק ישבה ובכתה, ולאחר מכן הוציאה מסמכים ותמונות. 'כבוד הרב, אימא שלי יהודייה', היא גם הוציאה תמונות של קבר אביה שנקבר בטארנוב. 'הבן שלך בעצם יהודי' אמרתי לה, והיא ביקשה שלא אספר לו".8

פש עמד בהבטחתו, אך כעבור זמן, ניגש אליו אותו צעיר וביקש להתגייר. אז הבין הרב פש שהוא חייב לגלות לו את האמת: "אתה לא יכול להתגייר, מסיבה פשוטה מאוד - אתה יהודי", אמר לו הרב.

רבים מאותם "יהודים חדשים" וגם כאלה הנמצאים בתהליך של חיפוש וגישוש מגיעים באופן טבעי לבית הכנסת של הרמ"א. בית הכנסת הנודע והעתיק, במרכז הרובע היהודי, משמש כיום כמרכז החיים הדתיים, והוא גם בית הכנסת היחיד בעיר הפועל באופן מלא וסדיר.

• 8. "קראקא היהודית חוזרת לשורשים", הנעשה והנשמע-בטאון מרכז רבני אירופה, גיליון 27 מרץ 2008

בשנים האחרונות, פועל בקרקוב גם "המרכז הקהילתי היהודי" (JCC) ושם נערכות פעולות תרבותיות, מפגשים ספרותיים, חוגים, הרצאות ואירועים מיוחדים בחיי הקהילה. "אנחנו מראים לעולם שהחיים היהודים בקרקוב הם לא רק משהו של העבר אלא במידה רבה זה ההווה שלנו",9 נכתב באתר האינטרנט של המרכז. בבניין המרכז הקהילתי פועל מידי יום ראשון בית-ספר יהודי, עבור ילדי הקהילה. אסתרה דרקובסקה היא אחת מבין תלמידותיו.

בטקס בת המצווה של אסתרה בבית הכנסת 'טמפל', נכחו שני מנהיגים דתיים: בועז פש וטניה סגל - מנהיגת הקהילה הרפורמית של יהודי קרקוב. אין זה דבר של מה בכך בעולם היהודי; נוכחות של רב אורתודוקסי ורבנית רפורמית בצוותא, בעוד כלת בת המצווה קוראת קטעים ממגילת אסתר. מעמד בלתי שגרתי זה מעיד אולי על אופייה המיוחד של הקהילה היהודית הנוכחית של קרקוב.

כיום לא מתקיימות תפילות בנוסח רפורמי בבית הכנסת 'טמפל' אך בקרקוב נוסדה לפני כמה שנים קהילה רפורמית, "בית קרקוב", שמונה כמה עשרות חברים. מידי שבת וחג מתכנסים חבריה לתפילות ולארוחות משותפות, בהנהגת טניה סגל, יהודייה ממוצא רוסי שהוסמכה לתפקיד רבנות מטעם התנועה הרפורמית בישראל.

"אנחנו חייבים להבין שהרבה דברים השתנו" אומר הרב פש, "כולל הקהילה והחיים הדתיים. בעבר בקרקוב היו קהילות נפרדות... זה כבר לא קיים כיום... המטרה שלנו כיום היא לקחת את הקהילה לעבר המאה ה-211, קהילה שלא מסוגלת להשתנות לא תשרוד... הקהילה כיום שונה מאוד מהקהילה שהייתה קיימת בעבר, אבל אני כן רואה לֵידָה מחדש של הקהילה. אני רואה קהילה מודרנית לא כל כך אורתודוקסית, לא כל כך מסורתית... זה לא יהיה אותו דבר שהיה כאן בעבר, אבל זה כן יהיה ההמשך של הקהילה שהתקיימה כאן במשך מאות שנים".10

• 9. www.jcckrakow.org
• 10. Three of life: A tale of Krakow's new Rabbi Boaz Pash",Krakow Post, 22.7.07"