משפחת דרוקס מאושווייצ'ים - אירו, לוסיה ושני ילדיהם הקטנים, אדם בן התשע ואלינוער בת הארבע - ברחו מזרחה ללבוב כאשר הגרמנים פלשו לפולין. הוריה של לוסיה, יואכים (חיים) ויוזפינה (פפי) ליברמן, ברחו איתם. יתר בני משפחתו של אירו דרוקס התגוררו בווינה וגורשו מבתיהם למחנות המוות במהלך המלחמה.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת אלינוער (דרוקס) פליוב, רחובות, ואדם דרוקס, כפר ורדים, ישראל
אירו דרוקס שימש כעורך דין של רבים מבני העיר וחיים ליברמן היה מנהלו של בית חרושת מצליח. עם פרוץ המלחמה ברחו בני המשפחה המורחבת ברכב של בית החרושת לכיוון ברית המועצות והגיעו ללבוב. כאשר סירבו כפליטים לקבל אזרחות סובייטית, גורשו בקיץ 1940 למחנות עבודה במחוזות המזרחיים של ברית המועצות. רק לאחר פלישת הצבא הגרמני לברית המועצות , שוחררו הפליטים והותר להם לצאת ממחנות העבודה.
בני משפחת דרוקס וליברמן החליטו להתרחק מהחזית ולהמשיך מזרחה. בתחילת שנת 1942 הגיעו שתי המשפחות לסמרקנד שבאוזבקיסטן. לאחר זמן מה משפחת דרוקס הגיעה לטהרן עם חילותיו של צבא אנדרס (יחידת צבא פולנית שהיתה כפופה לממשל הפולני הגולה בלונדון. צבא אנדרס הוקם לאחר תקיפת ברית המועצות על ידי הנאצים ב1941). ביום האחרון של שנת 1942 עלתה משפחת דרוקס מטהרן לישראל. חיים ופפי ליברמן נשארו בסמרקנד עד לסוף המלחמה היות ולא אושר להם להצטרף למסע לטהרן מפאת גילם המבוגר. הם חזרו לאושווינצים ורק מאוחר יותר עלו לארץ ישראל.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת אלינוער (דרוקס) פליוב, רחובות, ואדם דרוקס, כפר ורדים, ישראל








