פייגה ויהושע לאופר היו בעלי משק חקלאי גדול בכפר דובלני. בין עובדיהם היו אנה ויאן חלפה. בנם הבכור של בני הזוג לאופר, צבי-הרמן-הנדריק, למד הנדסת בניין בלבוב ושירת כקצין בצבא הפולני. בתם מרים למדה הנהלת חשבונות.
לאחר פלישת גרמניה לפולין בספטמבר 1939 הועבר האזור לידי הסובייטים. המשק החקלאי של משפחת לאופר הולאם ובני המשפחה נותרו ללא קורת גג וללא פרנסה. הם עברו להתגורר ברפת ונאלצו לחפש דרכים כדי לכלכל את עצמם. מהבן ששירת בצבא הפולני הפסיקו לקבל ידיעות לאחר פרוץ המלחמה. עקבותיו של צבי נעלמו.
בקיץ 1941 נכבש האזור על ידי הצבא הגרמני. עם הוצאת הצווים להחרמת רכוש היהודים נלקח מבני משפחת לאופר מעט הרכוש שעוד היה בידיהם, וכל שנותר להם כעת היו הבגדים שלגופם. מכרים נוצרים סייעו להם במתן מעט מזון וביגוד תוך שהם מסכנים את חייהם.
באביב 1943 החל גירוש היהודים ליעד לא ידוע. מרים ואביה נשלחו עם קבוצת יהודים לעבודות כפייה בכריתת עצים ביערות. מצבה של אם המשפחה, פייגה, הלך והתדרדר עד גירושה למחנה ההשמדה בלז'ץ, שם נרצחה.
זמן קצר לאחר מכן נרצחו באכזריות היהודים שנותרו בכפר. מרים ויהושע נשלחו לעבודות כפייה והועברו עם קבוצת עובדי הכפייה היהודים ממקום למקום, עד שברחו אל היער עם חבורת יהודים ושם חפרו מקום מסתור. בעודם מתחבאים ביער הגיעה מרים מספר פעמים אל בית משפחת חלפה ויאן ואנה נתנו לה מעט מזון. כעבור זמן מה החלו אנה ויאן לחפש מקום מסתור עבור מרים ואביה. תחילה נמצא להם מקום מסתור תמורת תשלום אצל איכר באזור. בהמשך הסתירו בני הזוג חלפה את מרים ואביה בביתם. יהודי נוסף, מרסל אורניץ, הוסתר גם הוא על ידי בני הזוג חלפה. השלושה נשארו בביתם עד שחרור האזור וכך שרדו. במשך כל תקופת המסתור חלקו אנה ויאן את מעט המזון שהיה ברשותם עם שלושת המסתתרים, כיבסו את בגדיהם, טיפלו בפצעיהם, וכל זאת תוך סכנת חיים וללא בקשת תמורה.
לאחר המלחמה נישאה מרים ליצחק רפס ולבני הזוג נולדה בת. יהושע עלה לארץ ישראל בשנת 1948, אך השלטונות הקומוניסטיים לא אפשרו למרים וליצחק לעזוב. מרים שמרה על קשר הדוק עם מציליה אנה ויאן חלפה. היא דאגה לאנה לאחר פטירתו של יאן וכאשר קיבלה לבסוף אישור לעלות לישראל בשנת 1965, לקחה עמה את אנה בת ה-86 וטיפלה בה במסירות עד לפטירתה בשיבה טובה.
אנה חלפה הוכרה בשנת 1968 כחסידת אומות עולם.
פלה, בתה של מרים, החליטה לתרום ליד ושם את ספר התפילות ששימש את אנה חלפה כדי שיוכל לספר על האישה שפעלה עם בן זוגה בנדיבות עצומה ובאומץ רב בתקופת המלחמה. למרות חיי הדחק של אנה ויאן חלפה, הם החליטו לחלוק את המעט שיש להם ולסכן את חייהם למען הצלת יהודים.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
באדיבות פלה קידר, רחובות
