כלי שחמט מתוך ערכת המשחק שלקחו בני משפחת פרייברג למסתור

לאחר שרצחו הגרמנים את רוב תושביה היהודיים של העיירה מונסטז'יסקה, גורשו יהודי העיירה שנותרו בחיים, בהם שושנה ואריה פרייברג ובתם שולמית בת ה-11, לגטו בעיר בוצ'אץ'. בני המשפחה שרדו שורת אקציות בגטו במקומות מסתור שונים. "תכננתי איך להינצל", סיפרה בעדותה שולמית, "חשבתי – אני אשתדל שכשיאספו אותנו, לעמוד באמצע, לא בקצוות, ואז אני אחזיק בשתי הידיים של הורי, וכאשר אני אראה שיורים לידי אני אמשוך אותם וניפול כולנו כאילו שהכדורים פגעו בנו".

באקציה הרביעית הסתתרו בני משפחת פרייברג במרתף של מחסן בגטו. על מקום הכניסה למרתף הניח אחד מתושבי הגטו גרוטאות מהמחסן.

"לא עבר זמן רב ושמענו צעדים מעלינו. דפיקות עם עקב לשמוע אם במחסן הזה יש מרתף או אין מרתף, וירייה באוויר כדי להפחיד את הילדים אם יש ילדים... ואז שמענו שזורקים גרוטאות מעלינו. אחרי שיצאנו התברר לנו ששמשון קרייטנר הסווה (את הכניסה למרתף) עם חלק קטן של הדברים ... באו האוקראינים או הגרמנים... וראו ערימה גדולה בצד אחד, ערימה קטנה בצד השני. ההיגיון אמר להם שהכניסה לבונקר היא איפה שהערימה הגדולה, ואז קיבלנו את ההסוואה המושלמת. העבירו את כל הגרוטאות לכיוון (הפתח) שלנו".