במסווה מפגשים חברתיים שבמהלכם שיחקו הנוכחים שחמט, נפגשו חברי הקבוצה המחתרתית בעיר יאסי, בהם לופו (זאב) קרדינציוסו, ודנו בשאלות פוליטיות הנוגעות להשקפת עולמם האנטי פאשיסטית.
"הם היו משחקים שח, אבא היה מחזיק אותי על הברכיים ובינתיים היו מדברים פוליטיקה... השלטון היה פאשיסטי... היה אסור להתארגן, בוודאי לא לכיוון שמאלה... היהודים ככלל היו חשודים באהדה לברית המועצות".
מעדותה של מונה קרדינציוסו, בתו של לופו
משחק שחמט של לופו קרדינציוסו, שנרצח ברכבת המוות בפוגרום יאסי בשנת 1941
אוסף החפצים, אגף המוזיאונים, יד ושם
תרומת מונה (קרדינציוסו) שרף, קיבוץ בית זרע
לופו קרדינציוסו (משמאל), יאסי, שנות ה-30
לאחר סיפוח אזורי בוקובינה ובסרביה לברית המועצות קיוו בני הזוג קרדינציוסו לעזוב את רומניה הפאשיסטית ולעבור לשטחי ברית המועצות, שם, סברו, יהיה טוב יותר לחיות כיהודים, אלא שהשלטונות הסובייטים מנעו את כניסת המשפחה והם נאלצו לשוב על עקבותיהם.
בשנת 1941, זמן קצר לפני הפרעות ביהודי יאסי, נעצרו חברי הקבוצה המחתרתית ונשלחו למאסר. לופו שוחרר בזכות התערבותו של קרוב משפחה, אך משום כך נמצא בביתו כששוטרים רומנים עברו בין בתי היהודים ולקחו את הגברים אל תחנת הרכבת. לופו הועלה על "רכבת המוות" שיצאה מיאסי ונועדה להוביל את הגברים המגורשים אל מחנה טרגו ז'יו, אולם המחנה היה מלא עד אפס מקום ומשום כך שונה יעדה של הרכבת, ורבים מהגברים שנדחסו בתוכה מתו כתוצאה מחנק. אחרים ירדו מהרכבת ונרצחו. בין הנרצחים היה גם לופו קרדינציוסו.
משחק השחמט של לופו שליווה את חייו החברתיים והפוליטיים לפני המלחמה נשמר בידי בני משפחתו כזיכרון.
