קלודין שוורץ-רודל הייתה בת שבע כאשר נמלטה עם הוריה מפאריס לדרום צרפת. לפני שעזבו את פאריס, נתנו ההורים לקלודין בובה בשם קולט. הבובה הייתה מקור גאווה והנאה לילדה, אך היא לא יכלה להבין מדוע הוריה מקדישים לבובה תשומת לב כה רבה. הם הזהירו את קלודין שוב ושוב לא לשבור אותה, לא להשאיר אותה לבדה ולשמור עליה מפני הירטבות. רק מאוחר יותר הבינה קלודין שקולט שימשה גם ככספת. כל לילה פתח אביה תא נסתר בתוך הבובה והוציא משם כסף וחפצי ערך אחרים, שבהם השתמשו בני המשפחה כשוחד לאנשים שיסייעו להובילם למקום מבטחים. כאשר הגיעה המשפחה לבסוף ליעדה נגזז שערה של קלודין וממנו נעשתה פיאה לבובה, אשר שיערה נפל מרוב טיפול וחיבוק. כיום חיה קלודין בירושלים ועובדת ביד ושם.

