סימון היהודים בגרמניה הנאצית ובארצות הכבושות נועד להפריד את היהודים משאר האוכלוסייה ולהשפילם. כבר בספטמבר 1939 הוציאו בפולין רשויות צבאיות ואזרחיות גרמניות צווים המורים לסמן חנויות יהודיות ואחר-כך גם לשאת אות מזהה.
הסמלים שנצטוו היהודים להצמיד לבגדיהם במקומות שונים ברחבי אירופה נבדלו זה מזה בצורתם, בצבעם ובמקום בו מוקמו על הבגד.
גם לאחר כליאת היהודים בגטאות והפרדתם משאר האוכלוסייה בשטח הסגור של הגטו לא התבטלה גזירת הסימון וההקפדה עליה. יהודים שנתפסו ללא הסימן על בגדם נענשו, אך הענישה חלה לא רק בהיעדר טלאי או סרט זרוע אלא גם על האופן בו הוצמד הטלאי לבגד. בכל גטו הונהגו עונשים שונים שנעו בין קנסות כספיים, מאסר, מכות, גירוש למחנה ריכוז ועד לעונש מוות.
