יום א' - ה': 17:00-9:00
יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00
יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל
הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.
יום א' - ה': 17:00-9:00
יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00
יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל
הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.
פולין הייתה המדינה הראשונה בה הנהיגו הגרמנים סימון היהודים באות קלון, שמטרתו הייתה ליצור חיץ בין היהודים לבין האוכלוסייה בקרבה חיו.
את הצו המורה ליהודים לשאת סימן מזהה קבעו הגרמנים בשטחים הכבושים של פולין (גנרלגוברנמן) בספטמבר 1939. כל יהודי מגיל 10 נצטווה לשאת על בגדיו את הטלאי הצהוב, כך שיבלוט במקום ציבורי.
ב-23 בנובמבר 1939 הוציא הנס פרנק, מושל הגנרלגוברנמן, צו על פיו כל יהודי מגיל עשר חייב לשאת על שרוול ימין סרט לבן ברוחב 10 ס"מ ועליו מגן דוד כחול. ריבוי הסמכויות בגנרלגוברנמן יצר מצב בו בחלק מהאזורים בשטחי הגנרלגוברנמן היו סימונים שונים.
הצו המורה ליהודים לשאת סימן מזהה ניתן באזור לודז' (אשר השתייך לאזור המנהלי ורטגאו שהיה מסופח לגרמניה ולא לשטחי הגנרלגוברנמן) ב- 14 בנובמבר 1939. את הסימן, סרט זרוע צהוב, צוו היהודים לשאת על זרועם. חודש לאחר מכן הוחלף סרט הזרוע הצהוב בטלאי צהוב בצורת מגן דוד (ללא כיתוב). היהודים צוו לתפור את הטלאי לחזית הבגד וכן לתפור טלאי צהוב נוסף על צדו האחורי של הבגד.
היהודים חויבו להמשיך לשאת סימון גם לאחר כליאתם בגטאות והפרדתם משאר האוכלוסייה. יהודים שנתפסו ללא הסימון המזהה נענשו. בגטאות שונים הונהגה ענישה שונה, מקנסות כספיים דרך עונשי מאסר, ענישה פיזית, גירוש למחנה ריכוז ועד הוצאה להורג.
אנו מודים לך על הרשמתך לקבלת מידע מיד ושם.
מעת לעת נעדכן אותך אודות אירועים קרובים, פרסומים ופרויקטים חדשים.
החדשות הטובות הן שאתר עבר לאחרונה שידרוג משמעותי
החדשות הפחות טובות הן שבעקבות השדרוג אנחנו מעבירים אותך לדף חדש שאנו מקווים שתמצאו בו שימוש
שאלות, הבהרות ובעיות אנא פנו ל- webmaster@yadvashem.org.il