1/2
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
באדיבות רינה מזרחי, נס ציונה
עד שנת 1942 הצליחו פראדל ושמואל פריירייך ושבעת ילדיהם, בהם קלמן, להתקיים ביבוז'נו שבפולין למרות המגבלות על היהודים. לא הוקם במקום גטו אך היודנרט ניהל את החיים היהודיים בעיירה והיה אחראי על אספקת עובדים למפעלי הנאצים בסביבה. במרץ 1942 ברחו קלמן ואחיו לסוסנוביץ, אך חזרו מחשש שאחותם תגורש במקומם. קלמן נשלח למחנה עבודה בסוסנוביץ, מחנה גוגולין, שם עבד בבניית כביש, ולמחנה על יד דמברוביץ, שם עבד בהנחת מסילות ברזל.
בינואר 1945 יצאו האסירים בצעדת מוות לכיוון גרמניה. לפי עדותו הגיע קלמן תחילה לגרוס-רוזן, שם קיבל את מספר האסיר 25369. לאחר מספר ימים הועבר למחנה בוכנוואלד, שם קיבל את מספר האסיר 129443. באפריל 1945 שוחרר קלמן. עם השחרור לקח קלמן חולצת אסיר ומכנסי אסיר ממחסן המחנה.
לאחר השחרור היה קלמן במחנות העקורים נוי-פריימן ופרנוואלד שליד מינכן, שם נפגש עם מרים לבית גולדשטיין, ניצולת שואה אף היא, והשניים נישאו. מבין כל בני משפחת פריירייך – ההורים ושבעת הילדים - שרדו רק האחים קלמן וישעיהו והאחות רצל.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
באדיבות רינה מזרחי, נס ציונה
