חולצה שקיבל פתחיה בליקשטיין ביאסי, רומניה, עם השחרור
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
באדיבות פתחיה בליקשטיין, תל אביב
בערב יום כיפור 1941 נאלצה משפחת בליקשטיין מהעיר צ'רנוביץ שברומניה לעבור לגטו. כעבור שבועיים גורשו האם ושלושת ילדיה למוגילב שבשטחי טרנסניסטריה. פתחיה בן ה-18, הבן הצעיר במשפחה, נשלח למחנות עבודה בטרנסניסטריה. עם הזמן נקרעו בגדיו והוא לבש תקופה ארוכה שקי מלט. בעדותו תאר את המצב במחנה טריחטי שעל גדות נהר הבוג, כעובד כפיה של מפעל קרופ:
אי אפשר לתאר את הסבל שהיה שם... כל דבר שם היה עם מכות... [הייתי] רזה וכל הגוף שלי מלא פצעים מחוסר תזונה, ערום עם שק מלט. זאת הייתה החולצה שלי.
זמן קצר לפני השחרור הועבר פתחיה מטרנסניסטריה לעיר יאסי, שם קיבל לראשונה בגד מבד.
נסענו ונסענו עד שהגענו ליאסי... בגבול ... חילקו חולצות. זרקתי את שק המלט שלי... עשינו [במחנה בגד] משק המלט - זה היה כפול או אפילו פי שלוש שכבות. עשינו שני חורים לידיים וזה היה נייר מחמם... נתנו לי את החולצה הזאת... זאת החולצה הראשונה שלי אחרי שק המלט ואני שמרתי על זה כל השנים. שמרתי את זה בארון מקופל ויפה.
באוגוסט 1944 שוחררה יאסי על ידי הצבא האדום.
