התאומים אנדרש וקרול נולדו בשנת 1935 באויפשט (היום חלק מבודפשט) למרגיט ולזלו בריכטה. בשנת 1943 נשלח לזלו עם גברים יהודים רבים לפלוגות העבודה של הצבא ההונגרי, ולאחר פלישת הגרמנים להונגריה בשנת 1944, החלו השילוחים הגדולים של יהודי הונגריה ומרגיט והתאומים גורשו למחנה אושוויץ- בירקנאו.
עם הגיעם לבירקנאו הופרדו הילדים מאימם ונשלחו לבלוק 15, בלוק התאומים הבנים, שם ערך מנגלה את הניסויים הרפואיים בתאומים. על זרועותיהם של האחים בני התשע קועקעו המספרים 17456 ו-17457, וכך, בזכות היותם תאומים ניצלו מהגורל הוודאי שציפה לכל ילד אחר בן גילם - מוות בתאי הגזים. למזלם של אנדרש וקרול, הניסויים שנעשו בהם לא היו מן הקשים, וכך נכנסו חייהם לשגרה מוגנת של משחקים ושיחות אשר הופרעו מפעם לפעם על ידי בדיקות דם ומדידות השוואתיות שונות. התאומים ששימשו למחקריו של ד"ר מנגלה הוזנו טוב יותר על מנת שמצבם הגופני יישאר תקין, ואנדרש וקרול לא סבלו מרעב.
מרגיט, אמם של התאומים, הושארה במחנה בירקנאו והילדים הצליחו מדי פעם לראותה יוצאת עם קבוצת אסירות לעבודות הכפייה, אולם לאחר כמה חודשים במחנה חלתה האם והלכה ונחלשה.
בעדותו מתאר אנדרש את האנדרלמוסיה ששררה בחודש ינואר במחנה אושוויץ-בירקנאו. בתקופה זו שבין בריחת החיילים הגרמנים להגעתו של הצבא האדום, נותק המחנה מחשמל וממים, ומידי פעם חיילים גרמנים שנמלטו מהחזית הגיעו למחנה והוסיפו לאיים על חיי האסירים.
"ידעתי כבר אז שהחזית מתקרבת ... בכל אופן זה מה שראיתי, שהגרמנים בורחים, כבר כמה ימים קודם הכבשנים לא היו פעילים ... זו הייתה מנוסה, הם קפצו על ג'יפים, על אופנועים, על משאיות... בין הזמן שהגרמנים יצאו לבין הזמן שהצבא האדום הגיע, באה גם קבוצת חיילים (גרמנים) הם לקחו את כולנו למחנה קנדה לעבוד ... היה נורא קר ... לי היו בגדים מלאי חורים ועם שרוולים קצרים ... כשהחייל הגרמני הסתכל הצידה, ראיתי סוודר, לקחתי אותו ולא ירו בי..." מתוך עדותו של אנדרש בריכטה – היום מוטי אלון.
את אמם מצאו התאומים במצב אנוש בבלוק הנשים, והם דאגו לה עד הגעת החיילים הרוסים:
"נפתחה הדלת של הצריף ונכנס לשם חייל ... בלבוש שונה לחלוטין ... הוא נכנס והיה שם מין נחשול של נשים שאלו היו ממש שלדים, אז אמרו: רוסקי ... הלכו אליו והוא עמד שם והוא לא ידע מה לומר ... היה ברור אפילו לי ששוחררנו"
בתחילת מאי 1945 חזרו מרגיט ובניה התאומים – אנדרש וקרול לבודפשט, שם פגשו את אבי המשפחה לזלו שהצליח לברוח מפלוגות העבודה והצליח להסתתר עד סוף המלחמה.
הסוודר שלקח אנדרש ממחסני המחנה לאחר בריחת הגרמנים, נותר בידיו כסמל לסיום המלחמה.
אוסף החפצים מוזיאון יד ושם
תרומת מרדכי אלון (אנדרש בריכטה), ירושלים
