יד ושם, אוסף החפצים
תרומת רות פרסקי
קתרינה ומוריץ-משה בר (Baer) חיו בריינברול (Rheinbrohl) שבגרמניה. היו להם יקב ומסבאה בה מכרו את תוצרת היקב. המשפחה ניהלה אורח חיים דתי. בכל שבת נהגו ללכת לבית הכנסת. ב-1909 נולד בנם אלברט-אברהם וב-1913 – בנם ברנהרד-יצחק. בן נוסף נפטר בילדותו.
ב-1937 נשא אלברט את טאה-דבורה לבית פאבר (Faber). ב-1938 נולדה בתם רות בבית חולים יהודי בקלן, כיוון שנאסר על טאה ללדת בבית החולים הנוצרי בריינברול.
בליל הבדולח נבזז בית המשפחה. אלברט וברנהרד נאסרו ושולחו לדכאו. לאחר כמה חודשים שוחררו. הם חזרו הביתה והחליטו לעזוב מיד את גרמניה. הסבים והסבתות כעסו על אלברט וטאה שהחליטו לקחת לארץ ישראל את רות, נכדתם היחידה. "לא יקרה לנו דבר", אמרו, "אנחנו קודם כל גרמנים ואחר כך יהודים".
בפברואר 1939 עלו ברנהרד, אלברט, טאה ורות לארץ ישראל באנייה אספרייה. בגלל ניסיונם ועיסוקם ביין התיישבו בזכרון יעקב. ב-1947 נולדה בתם עדינה. ברנהרד נישא לטרודה אודנהיימר, ניצולת שואה מגרמניה, וחי בשכנות לאלברט.
עם עזיבתם את גרמניה לקחו עמם ברנהרד, אלברט ומשפחתו ספרים וחפצים שונים. ביניהם היתה קערת המצות הרקומה.
כל בני המשפחה של אלברט וטאה שנשארו בגרמניה נרצחו בשואה.





