האירועים ב"מגילת היטלר" מקבילים לאירועי מגילת אסתר ומשקפים את התחושה שהעם היהודי חווה פעם נוספת את שהתרחש בשושן הבירה כאשר המן זמם להשמיד את יהודי פרס. עם זאת, בדברי ההקדמה שלו למגילה, מדגיש חסין שאין זו מגילה היתולית, משום שהסוף של מגילת היטלר אינו סוף שמח. בדברי ההקדמה למגילה כתב חסין כי יש לקרוא את המגילה בכובד ראש תוך זיכרון הנרצחים.
חסין אף מציע, על פי המסורת בקהילות יהודיות במהלך הדורות, למסד חג מקומי לציון הצלת היהודים, 'פורים קטן', שיחגג ב-11 בנובמבר, יום החג הבינלאומי המציין את הניצחון במלחמת העולם הראשונה.
עותק זה של "מגילת היטלר" המגולל יחד עם מגילת אסתר סביב אותה ידית, היה ברשותם של בני משפחת קורקוס שברחו בשנת 1939 מפירנצה לקזבלנקה בעקבות חוקי הגזע וההגבלות על היהודים באיטליה. במהלך 1940, כנתיני איטליה, הועברו הגברים של המשפחה על ידי השלטונות למחנה שבויים. לאחר כינונו של שלטון וישי בצרפת שוחררו הנתינים האיטלקים מהמחנות ובהם בני המשפחה, ואולם אז החלו השלטונות הצרפתיים במרוקו לגזור גזרות על היהודים והחשש מפני גורל דומה ליהודי אירופה גבר. למזלם, עקב השחרור המהיר של צפון אפריקה על ידי כוחות בעלות הברית, ניצלה הקהילה. עבור משפחת קורקוס הסבל נמשך כשנעצרו שוב עד ששוכנעו השלטונות שהם אמנם איטלקים, אך בעצמם קרבנות של איטליה הפשיסטית, ולכן חפים מפשע.
לאחר המלחמה עלו בני משפחת קורקוס לארץ ישראל.
אוסף החפצים מוזיאון יד ושם
תרומת אלברטו קורקוס, הרצליה, ישראל
