בתחילת 1942 היה פאול רוזנבלט, צעיר יהודי מניו יורק, עובד מדינה ביחידת ההנדסה לייצור ותיקון מטוסים בצבא ארה"ב. אף שנחשב לעובד חיוני, הוא התעקש להתגייס כחייל קרבי מתוך רצון להילחם בנאצים. לאחר הטירונות עבר קורס לתיקון טנקים וצורף לדיוויזיה התשיעית המשוריינת של צבא ארה"ב.
ביולי 1944 הדיוויזיה נחתה בנורמנדי ותוך שישה ימים חצו חייליה את צרפת והוצבו ב"קו זיגפריד". בדצמבר 1944 השתתפה הדיוויזיה בלחימה ב"קרב הארדנים" ("קרב הבליטה"). במרץ 1945 כבשה הדיוויזיה התשיעית את גשר לודנדורף. זו הייתה האחיזה הראשונה של כוחות בעלות הברית בגרמניה לקראת כיבושה.
לפני כניעת גרמניה נשלחה הדיוויזיה לחבור עם כוחות הצבא האדום ליד קרלובי וארי בצ'כיה. במאי 1945, בסוף המלחמה, נשלחה הדיוויזיה חזרה לגרמניה ושם קיבלה יחידתו של פאול אחריות על מחסני חימוש גרמנים במרקטרדויץ שבאזור בוואריה. ממחסן זה פאול, כמו חבריו ליחידה, לקח "מזכרות", ביניהן סמלים נאצים וציוד צבאי, כולל רובה.
בספטמבר 1945 פאול חזר לארה"ב ובפברואר 1946 השתחרר מהצבא וחזר לעבודתו הקודמת ביחידה לייצור ותיקון מטוסים בצבא ארה"ב. פאול נישא והקים משפחה. לארץ ישראל הגיע כאזרח עובד צבא ארה"ב ולאחר יציאתו לגמלאות הוא ואשתו מילי בחרו להישאר כאן.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת פאול רוזנבלט, חיפה, ישראל
