הגדה של פסח ששימשה בליל הסדר תש"ד (8 באפריל 1944) בבסיס תובלה בריטי של חיילים ארצישראליים בבארי, איטליה

ההגדה הונפקה עבור החיילים היהודים בצבא האמריקני לקראת ליל הסדר 1944 והעותק המוצג פה שימש אותם וכן חיילים יהודים בצבא הבריטי בליל הסדר שאורגן בבסיס תובלה בריטי בבארי במועדון החיילים בבסיס.

הצנחנים החתומים הוצנחו ברובם למשימות ביוגוסלוויה ולאחר שסיימו את שליחותם חזרו לארץ.

רחבעם זבלודובסקי-עמיר מצנחני היישוב, נולד בווילנה, עלה לארץ ישראל ב-1935 והתיישב במושבה יבנאל. הוא שרת במנהלת המבצעים המיוחדים (Special Operations Executive; SOE) וצנח כמה פעמים בשליחות ביוגוסלוויה.

יעקב שפירא, מצנחני היישוב, נולד בירושלים והיה חבר קיבוץ מעוז חיים וחבר ההגנה. הוא שרת כצנחן וכמדריך קשר לצנחנים ולסוכנים.

שלום פינצי, מצנחני היישוב, נולד ביוגוסלוויה, עלה לארץ ישראל ב-1939 והצטרף לקיבוץ גת. הוא היה מראשוני המתנדבים לפלמ"ח. הוא צנח בשליחות ביוגוסלוויה ונהרג באסון מעגן ב-1954.

אלי זהר, מצנחני היישוב, נולד ביוגוסלוויה ועלה לארץ ישראל ב-1939. הוא היה חבר קיבוץ גת ומאוחר יותר - חבר קיבוץ גבעת ברנר. ב-1941 התנדב לפלמ"ח. הוא צנח בשליחות ביוגוסלוויה ופעל שם. הוא ליווה אוניות במסגרת עליה ב'.

פרץ רוזנברג, מצנחני היישוב, נולד בהונגריה בעת שהוריו היו בדרך מפולין לארץ ישראל. רוזנברג היה הצנחן הראשון שהוצנח ביוגוסלוויה. הוא שרת כצנחן וכמדריך קשר לצנחנים וסוכנים.

מלבד הצנחנים החתומים על ההגדה נכחו באותו ליל סדר בבארי הצנחנים אנצו סרני, יואל פלגי ופרץ גולדשטיין.

אנצו סרני היה שליח ציוני, יליד איטליה, חלוץ והוגה-דעות, פעיל ה'העברה' ו'עליית הנוער'. במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ופעל במצרים ובעיראק. במאי 1944 הוצנח בצפון איטליה, נפל בשבי הגרמנים, הועבר לדכאו, ושם הוצא להורג בנובמבר 1944.

פלגי וגולדשטיין המריאו למחרת היום למשימתם. הם הוצנחו ביוגוסלוויה ומשם חדרו להונגריה. הם נתפסו בבודפשט, נחקרו ועונו ונשלחו למחנות. פלגי הצליח לברוח מרכבת הגירוש וגולדשטיין נשלח למחנה אורניינבורג, שם נרצח.

אדם נוסף שחתימתו מופיעה על כריכת ההגדה הוא פיירו פואה (Piero Foa), ניצול שואה ואיש מחתרת איטלקי יליד גנואה שמזכיר בעדותו את אותו ליל סדר בבארי.