מכושים שהיו שייכים לקבוצת נשים שצעדה יותר מ-800 ק"מ בצעדת המוות - משליזרזה לוולארי

בינואר 1945 פונו הנשים משליזרזה. לאחר צעדה רגלית בת כ-95 ק"מ הן עצרו ללילה אחד במחנה גרינברג שבשלזיה. משם הן הוצעדו יחד עם אסירות גרינברג כ-800 ק"מ נוספים עד לעיירה וולארי בצ'כיה.

ב-29 בינואר 1945 יצאו ממחנה גרינברג כ-1,350 נשים למסע רצחני שנמשך שבועות רבים. במהלכו, היה גורלן נתון לפגעי הדרך ולשרירות לבם של מלוויהם, שרצחו את מי מהן שכשלו או שניסו להימלט.

ב-5 במאי 1945, הגיעו 118 נשים, מבין הצועדות, ליער בקרבת וולארי שבצ'כיה, שם שוחררו. הן הועברו לבית חולים מאולתר שהקים הצבא האמריקני בעיירה. 26 נשים נפטרו לאחר כמה ימים.

את המכושים לקחו עמן הנשים משליזרזה. במהלך הצעדה המכושים נשברו וניתנו לנפח מקומי לתיקון.

מבין הנשים ששרדו הייתה אמלי מרי לבית רייכמן. מרי נישאה לחייל בצבא ארה"ב, ברנרד רובינסון. ברנרד שחקר את גורל קבוצת הנשים ששוחררה בוולארי, הגיע לנפח אצלו הושארו המכושים לתיקון וקבל אותם מידיו.

יד ושם, אוסף החפצים
תרומת מרי וברנרד רובינסון