אליהו ואסתר אוסמו התגוררו באי קורפו שביוון עם חמשת ילדיהם לאונה יהודה, יהודית אגנס, אירנה, נטה ובת הזקונים רשל שרה. בשנת 1941 כבשו האיטלקים את האי ואחרי כשנתיים כבשו את האי הגרמנים. שמועות על גירוש יהודי אתונה, סלוניקי וינינה הגיעו אל התושבים, אולם רבים מהם סירבו להאמין לשמועות. באפריל 1944 הגיעה פקודת גירוש ליהודי קורפו.
בזכות פעילותה במחתרת הצליחה נטה לסייע לשתי אחיותיה הגדולות לברוח, אך היא עצמה התייצבה עם הוריה ואחותה הצעירה רשל לגירוש. ארבעת בני המשפחה גורשו עם שאר יהודי קורפו לאושוויץ-בירקנאו, שם הופרדו זה מזה. אליהו, אסתר ובתם רשל בת השמונה נרצחו. נטה נשלחה למספר מחנות ושרדה.
את המזכרת האחרונה משרה שנרצחה, תחפושת פורים של לוחם חופש יווני, מצאו בני המשפחה ששרדו בקורפו לאחר המלחמה. נטה הביאה אותה עמה לארץ ושמרה עליה שנים רבות. תמונתה של רשל בת השש לבושה בתחפושת נמצאה אף היא ונשמרה כזיכרון יקר.
בין חפצי המשפחה שנמצאו בהריסות ביתה של משפחת אוסמו נתגלתה מגילת אסתר שהייתה בשימוש אחרון זמן קצר לפני שגורשה המשפחה לאושוויץ.
אוסף החפצים מוזיאון יד ושם
תרומת נטה גטניו, תל אביב, ישראל
