חליפתו של הרב אליהו לאופהיימר

בשנת 1938 תקפו נערים גרמנים את הרב לאופהיימר כשהלך ברחוב בעיר באד אמס וגזזו את זקנו. עם התגברות המאורעות האנטישמיים בעיר אספו אנשי הקהילה את ספרי התורה ומשפחת לאופהיימר שמרה אותם עד שילוחם ארצה.

בפרעות ליל הבדולח בעיר נכנסו פורעים לבית המשפחה, הרסו את חדרי הדירה, שברו את הרהיטים והשליכו למרתף הפחמים המלוכלך את חליפתו החגיגית של הרב לאופהיימר, אותה היה לובש באירועים מיוחדים. שולמית והילדים הסתתרו במטבח. לאחר שהפורעים עזבו את הבית, נכנסה למרתף חנה, בתו של אליהו, והוציאה את החליפה.

באישון לילה ברחה משפחת לאופהיימר אל תחנת הרכבת, עם בגדים מעטים, כולל החליפה יקרת-הערך, ועם ספר תורה קטן שהחביא הרב על גופו. המשפחה הגיעה לאזור פרנקפורט, שם שהתה אצל חברים. לאחר כמה ימים, בערב שבת, נלקח הרב לאופהיימר למחנה הריכוז דכאו. ילדי המשפחה נשלחו להולנד, שם שהו בבית יתומים בדבנטר בעוד אמם שבה בגפה לבאד אמס במטרה לנסות לשחרר את בעלה ממחנה הריכוז. בזכות כסף ששילמו אחיותיה של האם בהולנד וסרטיפיקטים שהושגו לבני המשפחה, שוחרר הרב. המשפחה התאחדה במרסיי בשנת 1939 ומשם עלתה ארצה והתגוררה בירושלים. את החליפה תרמה הבת חנה למשמרת במחלקת החפצים ביד ושם. 

אוסף החפצים, יד ושם
תרומת תמי שושני, תל אביב