יום א' - ה': 17:00-9:00
יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00
יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל
הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.
יום א' - ה': 17:00-9:00
יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00
יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל
הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.
מנחם וצייטל דייץ' נכלאו בגטו קובנה עם שמונה ילדיהם. מנחם ובנו שמואל בן ה-16 נשלחו לעבודות כפייה. בעת ששבו ממשמרת לילה התרחשה אקציה בגטו. האב חילק את משפחתו לקבוצות קטנות שיעברו סלקציה בנפרד זו מזו, באומרו "שיהיה הנותר לפליטה" (בראשית ל"ב). שמואל בן ה-18 וחייקה בת ה-17 קיבלו לידיהם את יצחק הפעוט בן השנתיים ויחד עברו את הסלקציה.
"תהיה אבא לילדים", ביקש מנחם מבנו שמואל לפני שנשלח עם האם צייטל ושאר ילדיהם אל מותם. מהמשפחה הגדולה נותרו רק שלושת הילדים שמואל, חייקה ויצחק.
שמואל לקח על עצמו למלא את משאלתו האחרונה של אביו. הוא הצליח להציל את אחיו הפעוט מאקציית הילדים הגדולה שהתרחשה בגטו. השמירה על אחיו וההישרדות בגטו הפכו קשות מיום ליום. לבסוף, בעידודם של חייקה ושל דודו, הרב שמואל מרוק, החליט שמואל לצאת אל היערות. כך אולי יישאר שריד ממשפחתם הגדולה.
בסעודת השבת הופיעה קשרית של מטה הפרטיזנים עם פתק שבו נכתב: 'עם חשכה עליך לעזוב את הגטו דרך הגדר הצמודה לבית הקברות הנוצרי וללון שם.' התפללתי תפילת מנחה של שבת, התרחצתי בגיגית מים, החלפתי בגדים ואז הפתיעה אותי אחותי, הביאה לי את הכותונת הכי יקרה שהייתה לי והראתה לי שרקמה בה בחוט כחול את שני לוחות הברית ורקמה בה ראשי תיבות של שמי ושם משפחתי, ש. ד.היא הלבישה אותי עם דמעות בעיניים ואמרה: 'שני לוחות הברית יהיו צמודים אל לבך. אתה מצטרף לפרטיזנים האדומים שנלחמים נגד הדת.' חייקה חששה מאד ואמרה, 'זו תהא סגולה שלא תושפע מהתעמולה האנטי דתית שתתקל בה.' יצאתי מהגטו. בכיסי האחד אקדח ובכיסי השני תפילין.
שמואל לא הוריד את הכותונת לאורך כל תקופת הלחימה כפרטיזן ביערות קזלו רודה. את אחיו ואחותו ראה עוד פעם אחת, כששב אל הגטו במסגרת אחת ממשימותיו כפרטיזן. חייקה ויצחק נרצחו. שמואל נותר יחיד מכל משפחתו.
לאחר המלחמה עלה שמואל לארץ, הצטרף להגנה ולחם בקרבות ירושלים במלחמת העצמאות. את שמו שינה לשמואל בן מנחם, על שם אביו.
עם כניסתו לחופה לבש מתחת לחולצתו החגיגית את החולצה שנתנה לו חייקה. גם בניו לבשו את החולצה כאשר נישאו.
כשמוזיאון יד ושם, מחלקת איסוף חפצים, ביקשה לתת להם אותה (את החולצה) התלבטתי קשות. האם להשאירה מונחת עטופה נייר בקופסה בארון אצלי... ביום רביעי 4/6/08 יבואו לקחתה. אני נפרד ממנה ונזכר בעיניה היפות והדומעות של חייקה אחותי ז"ל שהלבישה לי את הכותונת.
אנו מודים לך על הרשמתך לקבלת מידע מיד ושם.
מעת לעת נעדכן אותך אודות אירועים קרובים, פרסומים ופרויקטים חדשים.
החדשות הטובות הן שאתר עבר לאחרונה שידרוג משמעותי
החדשות הפחות טובות הן שבעקבות השדרוג אנחנו מעבירים אותך לדף חדש שאנו מקווים שתמצאו בו שימוש
שאלות, הבהרות ובעיות אנא פנו ל- webmaster@yadvashem.org.il