אוסף החפצים, יד ושם
תרומת רחל אברהמוב, חולון
ברוב מחנות העבודה בתקופת השואה קיבלו האסירים פעם ביום מנת לחם קטנה ולאחר שאכלו אותה עברו שעות ארוכות ומייסרות של רעב עד לקבלת מנת המזון הבאה. אסירות שהצליחו להשיג בגניבה בדים וחוטים תפרו לעצמן שקיות קטנות לשמירת מנת הלחם היומית שקיבלו. את השקיות קשרו על צווארן. שקית כזו אפשרה לחלק את מנת הלחם לפיסות קטנות ולאכול את הלחם לאורך היום מבלי שמנת המזון היומית תאבד או תיגנב.
סימה וורונסקי תפרה לעצמה שקית לחם כזו כשהייתה אסירה במחנה עבודת הכפייה ראוונסבריק.
לפני המלחמה התגוררה סימה בוורשה עם בעלה מרדכי וורונסקי. במהלך המלחמה נכלאו בני הזוג בגטו ורשה ובשנת 1943 נרצח מרדכי באחת האקציות הגדולות בגטו. לאחר מותו של בעלה החליטה סימה לנסות לברוח והצליחה להשיג מסמכים מזויפים על שם מריה וידומסקה. היא יצאה מהגטו אך נתפסה, זהותה נחשפה והיא גורשה למחנה פלוסנבירג. לאחר שנתיים של עבודות כפייה הועברה למחנה ראוונסבריק, שם נשלחה לעבודת כפייה במפעל סימנס. בראוונסבריק השיגה את החומרים לתפירת שקית הלחם והצליחה לקחת בסתר חוטי חשמל מהמפעל, אותם קלעה לחגורה.
סימה שוחררה במחנה ראוונסבריק והגיעה לשבדיה כפליטה. היא עלתה לארץ ישראל ונישאה לזיגמונד ורשבסקי.


