יוסף קטנוב נולד ב-12 בינואר 1916, בעיר נמנגן ברפובליקה האוזבקית של בריה"מ. למרות ענייה של משפחתו הצליח לסיים את לימודיו בבית ספר היהודי. בסיום לימודיו החל לעבוד כמורה בבית ספר כפרי והצטרף כשחקן לתיאטרון המקומי.
ב-1939 גויס לצבא, ומשך שירותו התארך בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה. הוא שרת בצבא האדום עד 1946 וקיבל מדליות רבות.
בתחילת שירותו צורף לגדוד קשתים. ביוני 1941 הוצב במולדביה ולחם כנגד הצבא הגרמני. לאחר פרוק פלוגתו, הופנה עם מספר חיילים נוספים לגדוד שהשתייך להנדסה קרבית. בגדוד זה השתתף בקרבות ההגנה על הקאווקז, ולחם בערים רבות באזור.
עם התקרבותו של הצבא הגרמני קיבלו החיילים פקודה לפוצץ מפעל כימי, ועל פועלו זה קיבל יוסף את מדליית העוז. לאחר שרות באזורים נוספים בתוך ברה"מ, פלוגתו של יוסף נשלחה לוינה. על השתתפותו בקרב השחרור של וינה, קיבל מדליה ומסמך הוקרה מסטלין.
אחרי המלחמה שירת ביחידות מיוחדות בבודפשט ובאוסטריה, ובמאי 1946 שוחרר משירותו הצבאי.
בגיל 78 עלה ארצה והתגורר בדימונה. יוסף קטנוב נפטר בשנת 2005.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת אייזיק ואהובה קטנוב, דימונה, ישראל
