צבי גינזברג (לימים צבי בן-יהודה) נולד בלודז' בשנת 1911. בתחילת המלחמה גויס צבי לצבא פולין וכך הגיע לליטא. לאחר התפרקות הצבא הפולני הוא פגש ברבקה, בת למשפחה ליטאית, והשניים הספיקו להינשא לפני הפלישה הגרמנית לליטא בשנת 1941.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת לאה בן יהודה, גבעת אלה, ישראל
עם הכיבוש הגרמני ברחו צבי ורבקה לכיוון מזרח רוסיה. כאשר נודע לצבי שמתארגן צבא אנדרס, הוא ביקש להצטרף וגויס בזכות עברו כחייל בצבא פולין. רבקה הציגה עצמה כפולניה והורשתה להצטרף אל מלווי הצבא – בהם זקנים, נשים וילדים, עד הגעתה לטהרן משם עשתה את דרכה ארצה עם 'ילדי טהרן' כמדריכה.
במהלך שירותו כחייל בצבא אנדרס עבר צבי דרך טהרן, עיראק, סוריה ולבנון. עם הגיעו בשנת 1943 לביירות קיבלו החיילים חופשה, שם, יחד עם חיילים יהודים אחרים ניצל צבי את ההזדמנות, ערק מהצבא והגיע לארץ ישראל. עקב השהות הבלתי לגאלית בארץ וחיפושי הבריטים אחר עריקים, נאלץ צבי לשנות את שם משפחתו ל- בן-יהודה.
את ספר התהילים קיבל צבי גינזברג במסגרת שירותו בצבא אנדרס. בתוך הספר הקדשה וזו לשונה: "לזכרון על נהרות בבל
אברהם יצחק ברומברג רב לצבאות פולניה".
אמו של צבי, רוזה גינזברג, נרצחה בגטו לודז'.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת לאה בן יהודה, גבעת אלה, ישראל





