יז'י (גאורג) באדר נולד באפריל 1930 בקיוב שבצ'כוסלובקיה, כבנם הבכור של פאוול וגרטה באדר. ורה, אחותו הצעירה, נולדה כעבור ארבע שנים. בני משפחת באדר ניהלו אורח חיים יהודי מסורתי והתפרנסו מחנות שבבעלותם.
בינואר 1943, כחודשיים לפני בר-המצווה של יז'י, גורשה משפחת באדר לטרזיינשטט, עם שאר יהודי קיוב. בעקבות המעבר לגטו לא זכה יז'י לחגוג את בר המצווה שלו במועד .
שנה ושלושה חודשים לאחר מכן, בהיותו בן 14, נחגג האירוע במועדון הנוער של גטו טרזיינשטט. בני משפחתו של יז'י וחבריו הכינו עבורו מתנות למרות התנאים הקשים ועל אף האיסורים. יז'י קיבל טלית בתוך תיק בד שנתפר משאריות בדים וארנק עור שהוכן בבית מלאכה בגטו. כמו-כן קיבל יז'י אלבום מאויר על ידי הקריקטוריסט המוכשר מקס פלאצ'ק ובו סיפור חייו של יז'י בכתב ובציורים. ששה חודשים לאחר חגיגת הבר מצווה, נקראו ורה, יז'י ופאוול אביהם להתייצב לטרנספורט.
גרטה, אם המשפחה, אשר עבדה במפעל "נחוץ למאמץ המלחמתי הנאצי", התחננה שיאפשרו לה להצטרף אל בני משפחתה, אך כל פניותיה נענו בשלילה. היא נותרה בגטו והחליטה שבתה ורה תישאר עמה ולא תתייצב לטרנספורט. יז'י ופאוול נשלחו לאושוויץ שם נרצחו.
בעדותה סיפרה ורה על המעמד הקשה סביב הטרנספורט שבו גורשו פאוול וי'זי אל מותם:
"בטרנספורט של ה- 23.10.1944 הופיעו השמות של יז'י, של אבא ושלי. אמא עבדה עבור התעשייה האווירית ולכן לא הופיעה ברשימה, היא רצה כל שעה ל - Aeltestenrat, כדי שתצורף אלינו למשלוח ולא נענתה. הודיעו לנו שהטרנספורט למחנה עבודה - דומה לטרזין (הם גם אז לא ידעו מה זה אושוויץ ולא ידעו שהמשלוח יוצא לאושוויץ). אותי הסתירו (אני לא יודעת איך) - מאד רציתי לצאת עם אבא ויז'י משום שכל החברות שלי נסעו באותו משלוח (הייתי אז בת 10 כמעט בת 11). אני הייתי נוכחת ואני זוכרת היטב את הדיון בין אמא ואבא בנושא יז'י - אבא ביקש מאמא שיז'י יבוא איתו - יז'י היה כבר גדול ויכול היה לעבוד, וזה יהיה קל יותר כאשר הם יהיו יחד - יוכלו לעזור האחד לשני ואמא הסכימה. אני נשארתי עם אמא, הלכתי איתה לעבודה. עבדתי איתה וגם שימשתי כשליחה; אמא אף פעם לא הסכימה שאצא משדה הראיה שלה".
ורה ואמה שרדו, ושבו לאחר המלחמה אל בית המשפחה שבקיוב. ורה הוסיפה להתגורר באותו הבית ותרמה למוזיאון לתולדות השואה שביד ושם רבים מן הפריטים שהיא ואמה שמרו מתקופת המלחמה בטרזין.
במכתב האחרון ששלח יז'י באדר אל דודו שעדיין היה חופשי בפראג, הוא כותב:
"דוד ודודה יקרים!
לצערי נאלצתי יחד עם אבי לנסוע אל הבלתי ידוע. דודי היקר ודודה, עכשיו זה תלוי בכם לשמור אותנו בריאים וזה ע"י משלוח חבילות קטנות לנו ולאמא. אנחנו סומכים עליכם.
אנו מקוים להתראות בקרוב,
שלכם
י'זי"
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת ורה (באדר) וברובה, קיוב, צ'כיה
