הבובה ג'רטה ליוותה את הילדה אווה מודבל, שנולדה בטרנסילבניה בשנת 1936, לאורך כל המלחמה. ג'רטה הייתה חברתה היחידה של אווה בשנים אלו ומזכרת מימים טובים יותר בחיק משפחתה לפני השואה.
עם פרוץ המלחמה ובעקבות שמועות על התנכלויות ליהודים במקום מגוריהם עברו פנחס ופרידה מודבל עם בתם אווה לכפר בו התגוררו הסבים, ברטה ויצחק לוסטיג.
מאוחר יותר גורשה המשפחה לעיר קלוז', משם נשלחו אווה ופרידה לכלא בבודפשט ולאחר מכן לכלא קישטרצ'ה. האב פנחס, שנכלא בנפרד מאשתו ומבתו, הצליח להפעיל קשרים ולהביא את שגריר רומניה בבודפשט לפעול לשחרורם של בני המשפחה. בזכות פעילותו של השגריר שוחררו פרידה ואווה מהכלא, אולם לרוע המזל נשלח פנחס הלאה בטרם הגיעה ההוראה לשחררו.
לאחר המלחמה נודע לפרידה ולאווה שפנחס נשלח למחנה העבודה שארואר ונהרג בניסיון בריחה של האסירים לפני כיבוש האזור על ידי הצבא האדום.
פרידה ואווה עלו לישראל בשנת 1948.
הבובה ג'רטה סימלה כל השנים עבור אווה את ילדותה האבודה. משום כך היא התקשתה להיפרד מבובתה האהובה ולמסור אותה ליד ושם, וכשהחליטה בסופו של דבר להשאיל את הבובה לאוסף החפצים של מוזיאון יד ושם, נפרדה מהבובה במכתב:
שלום בובתי גרטה!
אני עוזבת אותך בלב כבד. אני מקווה שתוכלי לספר לאנשים ובעקר לילדים שיבואו לתערוכה, היכן היית אתי ואת מה שראית – זהו סיפור עצוב, אבל גם סיפור שמח, כי נשארתי בחיים… גרטה יקרה, את תהיי העדה האחרונה לילדות נוראה. הלוואי ששום ילד בשום מקום לא יצטרך לעבור שוב ילדות כזו… אולי אבוא יום אחד לבקר אותך, הרי הקברים היחידים של אבי וסבי נמצאים ביד ושם. אולי יבואו גם הילדים והנכדים שלי ואז שוב לא תהיי שם לבד!
אולי תפגשי צעצועים ובובות שהיו במקומות גרועים יותר, אבל שרדו כמוך. בובתי היקרה!!! מהיום את תהיי מקור השראה לבני עמי שעלו מהאש ומהאפר כמו עוף החול…
תמיד תהיי בלבי.
אווה
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת אווה מודבל חיימוביץ, רמת גן, ישראל
