ד"ר עמנואל רינגלבלום, איש ציבור והיסטוריון, החל לתעד את אירועי התקופה ולאסוף חומרי תיעוד מיד לאחר כיבוש פולין בידי הגרמנים, כי הבין שהיהודים ניצבים בפני מציאות חסרת תקדים. במסגרת מבצע התיעוד שיזם, ניהל רינגלבלום כרוניקה שוטפת ובה כתב על נושאים הנוגעים לחיי היהודים תחת הכיבוש הנאצי בפולין, ובעיקר בוורשה. את חומרי הארכיון המחתרתי הניחו רינגלבלום ועוזריו בתיבות מתכת וכדי חלב שנקברו ברחבי גטו ורשה. לאחר המלחמה נמצאו רוב חומרי הארכיון והוצאו מהאדמה.
"עונג שבת", שם הקוד של הארכיון שניהל רינגלבלום, כלל מאות מסמכים, עדויות וצוואות, שהנציחו את גטו ורשה גם בחודשיו האחרונים. אל מפעלו של רינגלבלום הצטרפו אנשים נוספים מהגטו שאספו כל פריט מידע שיכלו לשים עליו את ידם: עיתונים חשאיים שהוציאו מפלגות ותנועות נוער בגטו, פרוטוקולים מישיבות התנועות, עדויות שגבו מפי פליטים שהגיעו מגטאות אחרים או ברחו ממחנות עבודה וריכוז, ועוד. אנשי הארכיון אף יזמו כתיבת מסמכים הנוגעים להיבטים של חיי הגטו ובכך שימש הארכיון לא רק כמרכז תיעוד אלא גם כמכון מחקר.
באוגוסט 1942 בעיצומם של הגירושים מגטו ורשה הוטמן באדמה חלקו הראשון של ארכיון עונג שבת, ובפברואר 1943 הוטמן חלקו השני. שני חלקי הארכיון נקברו בתוך עשר תיבות מתכת ובשני כדי חלב. חלק נוסף של הארכיון הוטמן באפריל 1943. מרבית מחברי צוות ארכיון עונג שבת נרצחו, ובהם רינגלבלום ובני משפחתו.
בשנת 1946 ובשנת 1950 נמצאו שני חלקיו הראשונים של הארכיון, אולם החלק השלישי לא נמצא עד היום. נסיונות חיפוש נוספים נערכו סמוך לסוף המאה ה-20.
חומרי התיעוד של רינגלבלום נחשבים לניסיון הרחב ביותר של אדם בודד למסור מידע אודות המתרחש ולהתמודד עם משמעות האירועים, וארכיון עונג שבת נחשב לאוסף המקורות החשוב ביותר המתאר את קורותיה של יהדות פולין בתקופת השואה.
תיבה זו הייתה בין תיבות המתכת בהן הוטמנו חומרי ארכיון עונג שבת שנתגלו בשנת 1946. המכון ההיסטורי היהודי בוורשה העניק בהשאלה את התיבה ליד ושם בשנת 2003 לרגל חגיגות היובל להקמת יד ושם.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם.
השאלת המכון ההיסטורי היהודי, ורשה, פולין
