בעקבות התנאים הקשים בגטו ז'טל שבפולין החליטו בני הזוג מינוסקין לברוח ליער עם ילדיהם הקטנים. יוכבד, האם הצעירה, קיבלה רדיד צמר ממכרה לא יהודייה, על מנת לעטוף בו את בתה התינוקת מרים ולשמור על חום גופה. המשפחה נדדה במשך כשנתיים ביערות, עד שחרורו של האזור.
אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם.
תרומת מרים (מינוסקין) נוי, רמת גן.