בתחילת הדרך, כשנפגשנו במוזיאון לאמנות של יד ושם, סיפרת שהרגשת חשש וריחוק מהמשימה אבל בכל זאת החלטת ללכת על זה. למה?
כי אני בן אדם שאוהב אתגרים, זה מסקרן אותי. מסקרן אותי להכניס את עצמי לעולמות חדשים, זה מחדש אותי. ביצירה שלי, אני יצור שמבלה כל היום בסטודיו, עם עצמי. אלה עולמות... להמשך קריאה...
"היה זה ב-11 באפריל 1945 בין 3 ל-4 אחה"צ, חיכינו מבלי לדעת מה יתרחש, אך המתח היה בשיאו [...] לפתע, נשמעו צעקות מהצד השני, מהמחנה הגדול [...] המחנה הקטן שלנו עדיין נראה ללא חיים, אך פתאום מישהו צרח: 'הסתכלו על השער!' הרמתי את עיניי וראיתי את הגג הפירמידלי שמעל מגדל השמירה הראשי של המחנה. צלב... להמשך קריאה...
"את היהדות הזאת אימצתי בכל מאודי, בכל אוני הרוחני. אוצר זה, שרוב האנשים המודרניים אינם מכירים או אינם מכבדים, לו שייך האני הפנימי שלי".
לודוויג מיידנר, 1930
עליית הנאצים לשלטון ב-1933 חרצה את גורלם של האמנים המודרניסטים – את יצירתם הגדירה מעתה האידאולוגיה החדשה "אמנות מנוונת".... להמשך קריאה...
במשך שמונה חודשים, ממאי ועד דצמבר 1943, רשם מקס פלאצ'ק, אסיר בגטו טרזין, יותר מ-500דיוקנאות של אמנים, מדענים ואנשי רוח ותרבות. הדיוקנאות מעידים על העושר האנושי והתרבותי של אוכלוסיית הגטו. את הדיוקן האחרון צייר האמן כשבוע ימים לפני שילוחו לאושוויץ. מאושוויץ שולח פלאצ'ק ביולי 1944... להמשך קריאה...
"אחד, אף פעם לא ראיתי את סבתא שלי.שתיים, קוראים לי דניאל רינה כהן לוי. שלוש, לסבתא שלי קראו רנטה בראון, ואחר כך רינה לוי.ארבע, סבתא שלי נפטרה בגיל 38. בעוד 12 שנים, אני אהיה יותר גדולה ממנה.חמש, היא נפטרה מסרטן השד. בגלל זה כל שנה אני עושה בדיקות.שש, ארבעים שנה סבא שלי שמר סוד בעליית... להמשך קריאה...
ראשיתה של היצירה במתווה שרשם פליקס נוסבאום מיד לאחר בריחתו ממחנה גירס לבריסל. לאחר שנים רבות שבהן התמודד ביצירתו עם נושאים אוניברסליים, בפעם הראשונה האמן מתמקד בזהותו היהודית. לאחר שסומן כיהודי ובשל כך נשללה חירותו, הוא מבין לאשורה כי הוא משויך לקהילתו. האמן האוניברסלי... להמשך קריאה...
בערבו של יום 30 ביוני 1941 נכבשה דרוהוביץ', ומיד החל מסע התעללות ורצח ביהודי העיר. במטה הגסטפו שירת רס"ר האס-אס פליקס לנדאו, הממונה על גיוס אנשים בקרב אוכלוסיית הגטו לעבודות כפייה.
הצייר והסופר היהודי ברונו שולץ היה עובד כפייה של לנדאו, והלה פקד עליו לעטר את קירות בית הספר לרכיבה.... להמשך קריאה...
בזהות בדויה, אצל משפחה קתולית בעיירה פלורנוויל בחבל לוקסמבורג שבמזרח בלגיה, אינגריד הפעוטה וסבתה רגינה שורדות במסתור 18 חודשים. מהורי הילדה, פלה וקרול דויטש, לא התקבל שום סימן חיים כבר יותר משנה. "אבא גאה מאוד שאינגריד שלו ילדה טובה וחמודה. נשיקות רבות וחמות, אבא'לה", כתב בגלויה... להמשך קריאה...
"בשנת 1939 הייתי בחופשה עם אמי בז'ואן-לה-פן [בריוויירה הצרפתית] ליד וילפראנש. יום לאחר הכרזת המלחמה פגשנו ברחוב את גב' מור, שהייתה הסנדקית שלי. גב' מור אמרה שבכוונתה לשוב לארצות הברית וכי היא תשמח לקחת אותי עמה. אמי נענתה להצעה בשמחה, למען ביטחוני. נמסרתי לידיה שם במקום, בעודי... להמשך קריאה...
לציון החלטת האו"ם ההיסטורית לקבוע יום זיכרון בין-לאומי לשואה שיחול ב-27 בינואר, ביתן התערוכות החדש ביד ושם פתח בינואר 2006 את התערוכה השנייה בין כתליו: "גירוש מונפרנאס".
תערוכה זו נפתחה במאי 2005 במוזאון מונפרנאס שבפריז בנוכחות נשיא צרפת ז'אק שיראק, וזו הייתה הפעם הראשונה שגורל... להמשך קריאה...