מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:

קהילת יהודי חלם עד מלחמת העולם השנייה

העיר חלם (Chełm) שוכנת על שפת הנהר אוהרז'ה (Ochrza), מיובלי הבוג, במזרח פולין, סמוך ללובלין. נראה שכבר מראשיתה במאה ה-13, כשחלם עדיין היתה עיר אוקראינית, שכנה בה קהילה יהודית. במאה ה-14 נכללה חלם בממלכת פולין והתפתחותה החלה במאה ה-16, בעיקר בתחומי המסחר והתחבורה. בתקופה זו היתה קהילת יהודי חלם אחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות בממלכת פולין ויהודים מילאו תפקידים כלכליים מרכזיים בהתפתחותה של העיר. בין היתר היו גובי מסים מטעם השלטון, מוכסים ומלווי כספים לכנסיות שהתקיימו בעיר – הכנסיה הקתולית והכנסיה האורתודוכסית כאחת.

משפחת פרידלינג מחלם לפני השואה.
צביה פרידלינג בחלם לפני המלחמה. צביה נספתה בשואה.
צעיר הולך ברחוב בחלם, 1935.
אבא פרידלינג בחלם לפני המלחמה.
משפטת רוביטשטיין (Rubitzstein) בחלם, 1921.
יושבי מושב הזקנים בחלם, 1918.
הנהלת ארגון "לינת הצדק" בחלם וכן עובדים בארגון, רופאים, אחיות וחולים.
קטע מרחוב לובלין בחלם.
מתנדבים במכבי האש בחלם בתקופת מלחמת העולם הראשונה. בשורותיהם פעלו יהודים רבים משורות האינטליגנציה.
משפחת פרידלינג מחלם לפני השואה.

שורה עליונה משמאל: וולף פרידלינג, מרים פרידלינג (תינוקת), בלה פרידלינג (אימו של המוסר), מרסולה ליברמן, אייב ליברמן (תינוק), וולף ליברמן.
יושבים בשורה השנייה משמאל: שרה פרידלינג, צביה פרידלינג (נספתה), אייב פרידלינג (המוסר), רחל פיילה (הסבתא), ה. ג'רום וובר, ג'ין וובר, קיסל פיילה (הסבא), נוח ליברמן, מלכה ליברמן.
שני הילדים שיושבים למטה משמאל הם טובה ודוד פרידלינג.

פלישות ומלחמות במאות השנים הבאות הביאו לעצירת התפתחותה של חלם. בשורת פוגרומים שבוצעו בקהילת יהודי העיר באמצע המאה ה-17, בהם פרעות ת"ח ות"ט, נרצחו רוב יהודי העיר (או כולם, לפי מידע מסוים) אך הקהילה השתקמה במהירות, שבה לקיים פעילות כלכלית פורה ונציגיה היו פעילים ב"ועד ארבע הארצות" – ארגון יהודי פולין בתקופה זו.

עם חלוקת פולין בסוף המאה ה-18 נכללה חלם למשך שנים מעטות בתחום אוסטריה, אך במשך רוב המאה ה-19 היתה תחת שליטתה של רוסיה הצארית. העיר שבה להתפתח, אך עקב מרידות פולניות דיכאו השליטים הרוסים את אוכלוסיית העיר הפולנית. המתח בין הרוסים והפולנים גרם לערעור היציבות הכלכלית ובתקופה זו גברה האנטישמיות בעיר.

לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם הקמת פולין העצמאית, שבה ונכללה חלם בתחומי פולין. בתקופה זו היתה העיר בתנופת פיתוח, תעשייה ובניין, אך המשבר הכלכלי העולמי של שנות השלושים בלם התפתחות זו.

יהודי העיר התפרנסו ממלאכה וממסחר. היו בהם סוחרי בהמות וחיות משק בית, סוחרי עורות ומעבדי עורות רבים. עוד היו בעיר מספר בתי דפוס בבעלות יהודית. בחלם פעלו שלושה בנקים יהודיים – בנק אחד שהתקיים זמן קצר בלבד ופורק, בנק סוחרים ששירת בעיקר יהודים אמידים, ו"הבנק העממי" היהודי, ה"פאלקסבאנק", שפעל בתור קואופרטיב, ארגון שיתופי, עד מלחמת העולם השנייה. בנק זה נתן הלוואות בריבית נמוכה לבעלי מלאכה ולסוחרים זעירים, וכך סייע לרבים מהם לצלוח את המשבר הכלכלי הגדול של שנות השלושים.

ערב מלחמת העולם השניה ביקשה עיריית חלם לשפץ את רחובות העיר, ובפרט את הרחוב הראשי. ברחוב זה היו חנויות רבות בבעלות יהודית והוא היווה מקום מפגש לנוער יהודי – אך גם לאנטישמים בעיר. העירייה החלה בביצוע תכניתה, מה שגרם לפגיעה במאות עסקים יהודיים וכן במוסדות יהודיים נוספים ששכנו ברחוב זה, בהם משרדי הקהילה, מערכות העיתונים היהודיים, בית התרבות היהודי, משרד האיגוד המקצועי היהודי וכן חלק מסניפיהן של המפלגות היהודיות בעיר. פרוץ מלחמת העולם השניה קטע את המשך השיפוצים.

ערב השואה ישבו בחלם כ-15,000 יהודים, שהיוו כמחצית מתושבי העיר.