בערב חג השבועות, 21 במאי 1942, החלה האקציה הראשונה בגטו חלם (Chełm). לפני האקציה ציוו הגרמנים על היודנרט להעסיק את כל היהודים הכשירים לעבודה בניקוי עליות הגג והמרתפים. כך ביקשו הגרמנים להקשות על הסתתרות יהודים בתחומי הגטו. באקציה זו, שנמשכה יומיים, עד 23 במאי, ריכזו אנשי שירות הסדר היהודי בשטיבל של חסידי בעלז ובבית המדרש בתחומי הגטו כ-3,000 יהודים שיועדו לגירוש, ושמרו עליהם עד לבואם של אנשי הגסטפו. משתף פעולה יהודי שכונה "דער יידישער קומיסאר" (המפקח היהודי) סייע לגרמנים בביצוע אקציות. עם הגעתם האשימו הגרמנים את היהודים בחבלה ועל פי דיווחים של עיתונות המחתרת בוורשה, רצחו כ-200 יהודים לפני שגירשו את יתר המרוכזים לסוביבור. באקציה זו גורשו לסוביבור כ-4,300 יהודים, רובם מקומיים וחלקם פליטים שהיו במשלוח של 2,000 יהודים שהגיעו באותו יום מסלובקיה. מאות מפליטים אלה נרצחו בגטו עצמו, עוד לפני הגירוש לסוביבור. הגירושים לסוביבור בוצעו כחלק מ מבצע ריינהרדלהשמדת יהודי הגנרלגוברנמן - אזור הממשל האזרחי הגרמני במרכז פולין.
שמחה גולדנזון עם אשתו חיה פייגה לבית טאו. חלם, לפני המלחמה. שניהם נרצחו בחלם בתקופת השואה.
