הזמנת ביקור
חנות
אירועים
תרום ליד ושם
בערב חג השבועות, 21 במאי 1942, החלה האקציה הראשונה בגטו חלם (Chełm). לפני האקציה ציוו הגרמנים על היודנרט להעסיק את כל היהודים הכשירים לעבודה בניקוי עליות הגג והמרתפים. כך ביקשו הגרמנים להקשות על הסתתרות יהודים בתחומי הגטו. באקציה זו, שנמשכה יומיים, עד 23 במאי, ריכזו אנשי שירות הסדר היהודי בשטיבל של חסידי בעלז ובבית המדרש בתחומי הגטו כ-3,000 יהודים שיועדו לגירוש, ושמרו עליהם עד לבואם של אנשי הגסטפו. משתף פעולה יהודי שכונה "דער יידישער קומיסאר" (המפקח היהודי) סייע לגרמנים בביצוע אקציות. עם הגעתם האשימו הגרמנים את היהודים בחבלה ועל פי דיווחים של עיתונות המחתרת בוורשה, רצחו כ-200 יהודים לפני שגירשו את יתר המרוכזים לסוביבור. באקציה זו גורשו לסוביבור כ-4,300 יהודים, רובם מקומיים וחלקם פליטים שהיו במשלוח של 2,000 יהודים שהגיעו באותו יום מסלובקיה. מאות מפליטים אלה נרצחו בגטו עצמו, עוד לפני הגירוש לסוביבור. הגירושים לסוביבור בוצעו כחלק מ מבצע ריינהרדלהשמדת יהודי הגנרלגוברנמן - אזור הממשל האזרחי הגרמני במרכז פולין.
שמחה גולדנזון עם אשתו חיה פייגה לבית טאו. חלם, לפני המלחמה. שניהם נרצחו בחלם בתקופת השואה.
יד ושם, ארכיון התצלומים, 15000/14102197
האקציה השנייה התקיימה ביוני 1942 על ידי אנשי גסטפו מסוביבור שדרשו עובדים עבור המחנה. באקציה זו השתתפו גם שוטרים פולנים ואוקראינים, שירו ביהודים שהסתתרו בבתים או גררו אותם לרחוב ושם רצחו אותם. ברחבה שלפני השטיבל התקיימה סלקציה ו-600 יהודים כשירים לעבודה נשלחו לסוביבור.
ב-5 באוקטובר 1942 גורשו עוד כ-1,000 מיושבי גטו חלם לסוביבור. ב-27-28 באוקטובר, באקציה נוספת, גורשו לוולודווה כ-3,300 יהודים מגטו חלם, מקומיים ופליטים; גם אקציה זו בוצעה על ידי שוטרים פולנים ואוקראינים, בסיועם של אנשי שירות הסדר היהודי. המגורשים הובלו לוולודווה ברגל ומרביתם נרצחו בדרך במכות וביריות. המעטים מביניהם שהגיעו לוולודווה גורשו משם לסוביבור. בין המגורשים היו פליטים מעטים מגטו ווייסלוויצה (Wojsławice), שהגיעו באותו חודש לגטו חלם.
ב-7-6 בנובמבר 1942 בוצעה בגטו חלם אקציית החיסול על ידי אנשי אס-אס ושוטרים אוקראינים. בגטו היו באותה העת כ-7,000 תושבים; כ-4,000 מהם גורשו לסוביבור וכ-3,000 נורו במקום. באותו יום נרצחו גם 150 אנשי שירות הסדר היהודי, סמוך למטה הגסטפו.
רק מעטים מיהודי חלם, רובם צעירים, שרדו אחרי האקציה הזו. כחמישים מהם, רובם בעלי מלאכה, הועסקו בעבודות כפייה עד שגורשו לסוביבור גם הם בינואר או בפברואר 1943.
בעת המרד של האסירים היהודים במחנה ההשמדה סוביבור, באוקטובר 1943, ניסו אחדים מהמורדים להגיע לאזור חלם, אך ככל הנראה לא הצליחו. רובם נתפסו ונרצחו, ומיעוטם הצליח לחבור לפרטיזנים. יהודים מעטים מחלם שירתו ביחידות פרטיזנים מחוגי השמאל הפולני, ארמיה לודובה, שהתארגנו ביערות סביב חלם.
ביולי 1944 שוחררה חלם בידי הצבא האדום. מקהילה מפוארת של 15,000 יהודים נותרו בחיים עשרות בודדות של יהודים ששרדו במסתור ומאות יהודים שעלה בידם לברוח לברית המועצות בתחילת המלחמה. הם ניסו להשתקע בחלם, אך נוכח האנטישמיות לאחר שנות המלחמה עזבו כולם את העיר.
בשנות התשעים התארגנו אחדים מיוצאי הקהילה וצאצאיהם ויזמו שיפוץ של גדר בית הקברות היהודי בחלם והקמת אנדרטה לזכר הקורבנות.
לפני השואה היו מחצית מבין 30,000 תושבי חלם - יהודים. היום מונה העיר חלם מעל 70,000 נפש וככל הידוע, אין בה יהודים.