יהודים ישבו בג'ור (Győr) שבהונגריה עוד במאה ה-15, אך קהילה יהודית הוקמה בעיר רק בסוף המאה ה-18. באמצע המאה ה-19 כבר היו בעיר כ-3,000 יהודים בשתי קהילות - קהילה נאולוגית וקהילה אורתודוקסית שהתפצלה ממנה. הם הקימו מוסדות דת ותרבות, בהם בית ספר, בית כנסת, תלמוד תורה, ישיבה, בית עלמין ומוסדות תמיכה וסעד. רבים מהם היו תעשיינים וסוחרים, בעיקר סוחרי דגן.
בין מלחמות העולם עברו שטחים רבים מהונגריה לרומניה, בהם ישבו יהודים מסורתיים רבים, ובהונגריה נותרו בעיקר יהודים שהשתייכו לזרם הנאולוגי. בתקופה זו המשיכו לפעול בג'ור האגודות היהודיות לסיוע הדדי חברתי וכלכלי. נבנה בית כנסת חדש והוקם מרכז לחינוך נוער יהודי.
לאחר 1938, עם הנהגת חוקי ההפליה בהונגריה ועם ההחמרה במצבם הכלכלי של יהודי הונגריה, גברה הגירתם של יהודים מג'ור. במקביל גברה פעילותן של אגודות הסיוע היהודיות.
בשנת 1942 גויסו רוב הגברים היהודיים בעיר לעבודת כפייה במסגרת פלוגות "שירות העבודה" שפעלו בצבא ההונגרי שסייע לגרמניה הנאצית במלחמתה בברית המועצות. רבים מגברים אלה נספו בחזית המזרחית.
במרס 1944 כבשה גרמניה הנאצית את הונגריה ובכללה את ג'ור. באמצע מאי 1944 נצטוו היהודים להתרכז בגטו בעיר ועד אמצע יוני גורשו תושבי הגטו לאושוויץ.
כיום חיים בג'ור יהודים מעטים בלבד.