בשנת 1791 התארגנה באי ג'ור, הסמוך לעיר, קהילה יהודית ובה 30 משפחות. יהודים אלה הורשו לקיים מסחר בעיר ולבנות בית כנסת אך נדרשו לשלם דמי חסות. כעבור שנים מעטות הוקמה באי ג'ור ישיבה, הותר ליהודי האי להקים בית עלמין ואף התאפשר להם לעבור לגור בעיר אם כי הוטלו עליהם מסים כבדים. בשנת 1860 פעל בג'ור תלמוד תורה ונוסד בית ספר יהודי ובו כ-200 תלמידים, בית ספר שזכה להכרת השלטונות. בתקופה זו היתה קהילת ג'ור קהילה נאולוגית, בעלת אופי רפורמי, ומנתה כ-3,000 יהודים, שהיוו 11.6% מאוכלוסיית העיר. ביניהם היה יהושע וודיאנר (Wodianer Cosman), חכם תלמודי שהחזיק בג'ור ישיבה על חשבונו ונודע בפירושיו לתלמוד הבבלי, שיצאו לאור לאחר מותו בספר "נחלת יהושע".
עם גידול היישוב היהודי בג'ור היה בית הכנסת צר מלהכיל את כל המתפללים ואלה החלו להתפלל בבתים פרטיים. הרשויות האוסטרו-הונגריות אסרו על כך וחייבו את הקהילה להקים בית כנסת חדש. בשנת 1871 נחנך בית כנסת זה, ובמקביל המשיך לפעול בית הכנסת הישן. בשנה זו הוכנס עוגב לבית הכנסת החדש. במחאה פרשו חלק מבני הקהילה וייסדו קהילה אורתודוקסית שהחזיקה בית ספר באי ג'ור.
במחצית השניה של המאה ה-19 נעשתה ג'ור למרכז יצוא דגן לסרביה, רומניה ובולגריה, והוקמו בה מחסני יצוא גדולים. ליהודים היה חלק גדול בהתפתחות זו. מאות יהודים מצאו פרנסה בענף זה כסוחרים, סוכנים, פקידים, מוכרי שקים לאכסון תבואה ועוד משרות הקשורות בתעשיה חקלאית, בפקידות ובמסחר. עשרות מהם היו בעלי מפעלי תעשיה, בין היתר לייצור אלכוהול, ממתקים, גפרורים, מכשירים חקלאיים וכן טחנות קמח ובתי חרושת ללבנים. בשנת 1865 ייסדו יהודים בג'ור חברה לתובלה ימית. בעיר נוסדה אגודת נשים יהודית לסיוע בהלבשת תלמידים יהודים, בהשאת נערות עניות ועוד. ברשות האגודה היו קרנות רבות, היא ארגנה בין היתר בתי תמחוי לתלמידים עניים, ובשנת 1913 הוקם בג'ור מעון זקנים בשם "מוסד להזנה".
