ערב מלחמת העולם השניה חיו ביאסי (Iasi) שברומניה כ-40,000 יהודים, כחצי מאוכלוסיית העיר. הקהילה היהודית התאפיינה בפעילות תרבותית עשירה בעברית, יידיש ורומנית, ובפעילות רווחה ענפה לטובת יהודי העיר, יהודי היישובים שסביב העיר ואף הנוצרים בני העיר.
עם פלישת צבאות גרמניה ורומניה לברית המועצות, ביוני 1941, החלו המשטרה והצבא הרומניים והצבא הגרמני לטבוח ביהודי העיר, בתואנה שהם משתפים פעולה עם הצבא האדום. אלפי יהודים נרצחו ברחובות העיר ובמִפקדת המשטרה. אחרים הועלו על רכבות והוסעו במשך ימים עד שאלפים מהם מתו מצמא, רעב, חום וחנק. נטבחו בעיקר גברים יהודים - צעירים ומבוגרים - אך גם משפחות שלמות.
רבים משרידי הקהילה גויסו לעבודות כפיה והוטלו עליהם גזרות. הם חיו בפחד ובצמצום עד שחרור יאסי בידי הצבא האדום באוגוסט 1944.
כיום יש מאות ספורות של יהודים ביאסי.
קהילת יהודי יאסי עד מלחמת העולם השנייה
ראשוני היהודים הגיעו ליאסי בסוף המאה ה-15. רובם עסקו במסחר, והיו בהם בנקאים ורופאים. בסוף המאה ה-19 היו ביאסי כ-40,000 יהודים – כמחצית מאוכלוסיית העיר. הם תפסו מקום מרכזי בענפי המלאכה והמסחר וקיימו חיי קהילה ודת ערים. הם ייסדו בית חולים שבו טיפלו רופאים יהודים במאות חולים בשנה, כולל חולים נוצרים, בחינם. עוד הקימו בית תמחוי שחילק עשרות אלפי...
להמשך קריאה...
יהודי יאסי במלחמת העולם השנייה
ערב מלחמת העולם השנייה היו ביאסי מעל מאה בתי תפילה יהודיים וכעשרים מוסדות חינוך שהחזיקה הקהילה, בהם למדו כ-2,200 תלמידים ותלמידות. באותה תקופה ישבו ביאסי כ-33,000 יהודים - כשליש מתושבי העיר. עוד כ-4,000 יהודים התגוררו בכפרים סביב העיר.
להמשך קריאה...
הטבח ביהודי יאסי
ב-27 ביוני 1941 נשמעו ביאסי אזעקה ויריות. חיילים רומנים וגרמנים בזזו את בתי היהודים, בתואנה שהיריות באות משם. יושבי הבתים עונו וחלקם נרצחו.
להמשך קריאה...
יהודי יאסי אחרי הטבח
בטבח שכלו רוב משפחות היהודים ביאסי לפחות בן אחד, וכמעט כל ההרוגים היו מפרנסי משפחות. במשפחות רבות נותרו נשים וטף לבדם ובחוסר כל. מנהיגי הקהילה היהודית ששרדו החלו לארגן סעד לנצרכים ולשרידי קרונות המוות מיאסי שהיו בקלראשי.
להמשך קריאה...
יאסי: שחרור, אֶבֶל והנצחה
בסוף 1943 דרש ראש עיריית יאסי להרוס כ-1,500 בניינים בהם גרו כ-3,000 יהודים והציע שהיהודים יגורשו לטרנסניסטריה. בפברואר 1944 דרש להעביר לעירייה את בתי התפילה היהודיים ולמסור את המגרשים לנוצרים. כשהגיעו הצבאות הרומניים הנסוגים לעיר, הפך ראש העירייה את בתי הכנסת לאורוות לסוסיהם.
להמשך קריאה...