קהילת ינינה (Ioannina), בירת מחוז אפירוס שבצפון מערב יוון, היא אחת העתיקות ביוון. בניגוד ליהודי סלוניקי ולאריסה שדיברו לאדינו, קהילה זו הייתה רומניוטית ודיברה יוונית. לפי אגדות עתיקות התיישבו ראשוני היהודים בינינה כבר בתקופת שלטונו של אלכסנדר הגדול במאה הרביעית לפני הספירה או לאחר חורבן הבית השני במאה הראשונה. עם זאת, רק מהמאה ה-14 יש עדויות כתובות ראשונות על יהודים בינינה.
לאחר גירוש ספרד במאה ה-15 התיישבו יהודים ספרדים ופורטוגלים גם בינינה, אך הקהילה המקורית שמרה על ייחודה. חלק מן המגורשים נטמעו בקהילה היהודית דוברת היוונית וחלקם הקימו בית כנסת ספרדי מחוץ לעיר.
באמצע המאה ה-19 היתה קהילת ינינה קהילה מרכזית ביוון ובה כ-2,400 יהודים שהיוו כ-15% מאוכלוסיית העיר. בתקופה זו הוקם בינינה ועד מקומי של "כל ישראל חברים" (אליאנס) לשם הפצת חינוך ותרבות יהודית.
בסוף המאה ה-19 נוסדו מספר יוזמות חינוך בקרב יהודי ינינה. הקציב למוסד "בית האומנות" כספים לשם הכשרה מקצועית לבני נוער יהודיים, שלמדו במקביל בתלמוד תורה. בעיר הוקמה "חברת תלמוד תורה" לקידום החינוך היהודי, חברה שהתקיימה מדמי חבר.
הברון הירש
הברון מוריס הירש (1896-1831) היה נדבן יהודי שתרם למפעלי חינוך מקצועי וחקלאי בארץ ישראל וברחבי אירופה, בעיקר במזרח אירופה ובארגנטינה. הוא ייסד את יק"א ("החברה היהודית להתיישבות", Jewish Colonization Association) ובין היתר תרם לרשת החינוך של "כל ישראל חברים - אליאנס", ולבתי ספר מקצועיים בגליציה ובבוקובינה
בתקופה זו גרו יהודי העיר בשני רובעים - אחד בתחום המבצר העירוני והשני מחוצה לו. רוב יהודי ינינה היו סוחרים נודדים, פועלים ושכירים בחנויות, וחלקם היו בעלי חנויות ויבואנים. הם שיווקו סחורות יבוא לערים באזור אפירוס. אחרים עסקו במלאכה ובייצור יין וגבינות כשרות.
המאה העשרים
בתום מלחמות הבלקן, שהתחוללו בשנים 1913-1912, עברה ינינה משלטון עות'מני לשלטון יוון. בין החיילים היוונים שנפלו בקרבות היו יהודים בני ינינה. בתקופת המלחמות היתה העיר מבודדת ותושביה סבלו מחסור ורעב.
חילופי האוכלוסין בין יוון לתורכיה בשנות העשרים יצרו בעיות קליטה שהורגשו גם בינינה. ממשלת יוון אסרה על המסחר בימי א'. החוק הקשה על רבים מהסוחרים היהודים. בשנת 1922 (תרפ"ב) כתבו יהודי ינינה אל רב בירושלים שלא יוכלו לסייע בכסף, "כי גם עדתנו סובלת ואוצרה ריק וגם אנחנו לפעמים נצרכים לפנות לעדות אחרות אשר ידם משגת למלאת את קופתנו".
חינוך
ב-1904 הקימה חברת "כל ישראל חברים" בתי ספר לבנים ולבנות. בבית הספר לבנים למדו כ-420 תלמידים, שרק כחצי מהם שילמו שכר לימוד. שפות הלימוד בבית הספר היו יוונית, עברית, תורכית וצרפתית. בית הספר לבנות שכן בין חומות המבצר ולמדו כ-160 תלמידות. כספי התמיכה של כי"ח ושל מעט עשירי העיר כללו תשלום עבור בגדים ומזון לתלמידים העניים. מספר בני נוער יהודיים למדו בבית הספר לאומנויות ולמקצועות שונים, אותו פתחה בעיר ממשלת איטליה.
תרבות, דת וחיי הקהילה
בעיר פעלו אגודות צדקה רבות, בהן "החברה הקדושה" שעסקה בקבורה, "חברת ביקור חולים" ו"קופת נושא יתומות". ליאון מטסאס (מצא), נדבן בן העיר, הקים מועדון תרבותי אליו השתייכו משכילי ינינה, ואת בית הזקנים "משגב לדך", מאוחר יותר "בית ישועה ורחל", על שם התורמים ישועה סולומון יעקב ואשתו רחל סולומון, ששבו מניו יורק לינינה. בתקופת השואה גורשו ישועה ורחל לאושוויץ ונרצחו.
בינינה קמו האגודות הציוניות "עמלי ציון" ו"אחדות", וב-1936 נוספה אגודת "עמלות ציון". בעיר יצא לאור עיתון ציוני. יהודים רבים היגרו, בעיקר לארצות הברית ולארץ ישראל. אחרים עזבו לאתונה. עזיבתם, בעיקר עזיבת הצעירים שביניהם, גרמה להתרוששות הקהילה.
יוצאי ינינה היו פעילים בתחומי הדת והפעילות הציבורית בארצות הגירתם. ב-1924 הקימו יוצאי ינינה בשכונת מחנה יהודה בירושלים את בית הכנסת "בית אברהם ואוהל שרה". ב-1932 נוסדה בניו יורק אגודת נשים יהודיות יוצאות ינינה.
עיר היו שני בתי כנסת - "קהל קדוש ישן" ("בית הכנסת הפנימי") שקיים גם היום, ברובע בתוך המבצר, ו"קהל קדוש חדש" ("בית הכנסת החיצוני"). לכל אחד מהם היה צמוד בית כנסת נוסף. לקהילה לא היה רב ממונה, רק ממלא מקום – הסוחר בכור עזרא. רוב משכילי הקהילה ואנשי הדת שלה למדו בסלוניקי.
ליהודי העיר היה נוסח מיוחד של קינות והספדים וכן נוסח כתובה שהושפע מכתובה ארץ ישראלית קדומה. נוסחים אלו היו רומניוטים, בשונה מהמסורות הספרדיות-יהודיות (לאדינו) של רוב קהילות יוון.לקהילה היו מנהגים ייחודיים נוספים, בהם חגיגת ראש חודש אדר. ילדי הקהילה היו מסתובבים בעיר ומתדפקים על דלתות היהודים, שהיו מעניקים להם ממתקים ופירות. הילדים העבירו חלק מהמענקים למוריהם, לשרתים, לגבאי בתי הכנסת ולרבנים. בנוסף, יהודי ינינה היו תולים על הפרוכות בבתי הכנסת לוחיות כסף שבהן הונצחו אישים או מאורעות. אוסף לוחיות מקהילת ינינה מוצג במוזיאון ישראל בירושלים.
הירשמו לקבלת מידע ועדכונים מיד ושם:
הפניה לאתר החדש
החדשות הטובות הן שאתר עבר לאחרונה שידרוג משמעותי
החדשות הפחות טובות הן שבעקבות השדרוג אנחנו מעבירים אותך לדף חדש שאנו מקווים שתמצאו בו שימוש