סיפורה של הקהילה היהודית בלייפאיה

ליפאייה (Liepāja) שבמחוז קורלנד בלטביה היא עיר נמל על חוף הים הבלטי. קהילה יהודית קמה בלייפאיה בתחילת המאה ה-19 ועד סוף המאה היו בעיר כ-9,400 יהודים – כשביעית מאוכלוסיית העיר. בתחילת המאה העשרים היגרו מלייפאיה כרבע מיהודיה, חלקם עקב קשיי מלחמת העולם הראשונה וחלקם היגרו לארץ ישראל בהשפעת הציונות.

בשנת 1940 כבשו הסובייטים את לטביה וביולי 1941, זמן קצר לאחר הכיבוש הגרמני, החלו הגרמנים והלטבים ברצח יהודי העיר. באותו חודש נורו כמעט אלפיים מיהודי לייפאיה, רובם גברים. בספטמבר ובאוקטובר נורו מאות יהודים נוספים.

במשך שלושה ימים רצופים בדצמבר נורו כ-2,800 יהודים – רובם נשים וילדים – ומקהילת לייפאיה נותרו בסוף 1941 פחות מאלף יהודים. באמצע 1942 הוכנסו יהודים אלה לגטו שהוקם בעיר.

באוקטובר 1943 גורשו כמחציתם למחנה הריכוז קייזרוואלד (Kaiserwald) הסמוך לריגה. היתר נשלחו לגטו ריגה וכעבור חודש שולחו לאושוויץ.

עם  כניסת הצבא האדום לעיר ב-9 במאי 1945 נמצאו בלייפאיה עשרות יהודים בלבד. ככל הידוע חיים היום מאות יהודים בלייפאיה – ניצולי שואה, צאצאיהם ויוצאי ברית המועצות לשעבר.