ביום הראשון של פלישתם לברית המועצות ב-22 ביוני 1941 הפציצו הגרמנים את לייפאיה (Liepāja). עם הפלישה גויסו לצבא האדום רבים מבני העיר, ובכללם יהודים, ורבים אחרים רותקו למקום עבודתם, לשירותים ציבוריים ולעבודה במפעלים. על הגברים נאסר לצאת מהעיר. בשבוע שלאחר מכן הפכה העיר לשדה קרב. עשרות מיהודי העיר היו בין הרוגי הקרבות. ב-29 ביוני כבשו הגרמנים את לייפאיה והחלו במאסרים וברציחות על רקע פוליטי בשיתוף "ההגנה העצמית" הלטבית. חלק מהרציחות נעשו בפארק בלייפאיה, ליד תעלות הגנה שחפרו הסובייטים. עם הנרצחים נמנו עשרות גברים יהודים.
2,750 הקורבנות נעצרו בלייפאיה ולאחר סלקציה הובאו לשקדן והוצעדו לתעלות שנחפרו בחול. הם נצטוו להתפשט ונורו על ידי יחידות אס-אס גרמניות ויחידות לטביות.
דוד זיבצ'ון (Zivcon), חשמלאי יהודי במפקדת ה-SD בלייפאיה ביצע תיקונים בביתו של מפקד האס-אס קארל שטרוט (Strott) והבחין בסלילי תשלילים (נגטיבים) של רצח יהודי לייפאיה. הוא לקח בסתר את התשלילים, עשה העתקים והשיבם. זיבצ'ון ניצל במחבוא בביתם של חסידי אומות העולם רוברטס סדולס ואשתו יוהאנה. התצלומים היוו ראיות במשפטי נירנברג.
יד ושם, ארכיון התצלומים, 4613/625
יד ושם, ארכיון התצלומים, 4613/629
יד ושם, ארכיון התצלומים, 2725/6
יד ושם, ארכיון התצלומים, EO6/85
יד ושם, ארכיון התצלומים, 4577/327
יד ושם, ארכיון התצלומים, EO5/83
שניה מימין: נעמי ינקלביץ. שלישית מימין: מרים פרווי (Parvie). רביעית מימין: פרומה פרווי.
לפי גרסה אחרת, מדובר במשפחת אפשטיין: משמאל שרה (שורלה) בת ה-10 (מסתתרת מאחורי אמה), רוזה (בת 43), בלתי מזוהה, מיה (בת 18), ואִמה אֵמה (בת 47). בעלה של רוזה, יעקב, נורה ביולי 1941. בעלה של אמה, חיים, נעצר על ידי הנקו"ד (שירותי הבטחון הסובייטיים) בינואר 1941 ונספה ביוני 1942 בסאראטוב (Saratov).
יד ושם, ארכיון התצלומים, 4613/626
