לאחר האקציה ההמונית של 6 באוקטובר 1941, בה נרצחו יותר משליש מיהודי נדבורנה (Nadwórna), עשו היהודים מאמצים להשיג רישיונות עבודה במקומות חיוניים למשק הכובש הגרמני. כ-600 יהודים עבדו מדי יום במנסרה. במקביל נחטפו צעירים יהודים למחנות עבודה באזור.
שפירא נולד במוגיילניצה שברוסיה (לימים פולין) בשנת 1905. ב-1942 היה כלוא בגטו נדבורנה. עוד היה כלוא במחנה העבודה פלאשוב
יד ושם, ארכיון התצלומים, 3883/3395
באפריל 1942 נמנו בנדבורנה כ-3,600 יהודים. בתקופה זו החלו הכנות להקמת גטו בנדבורנה. היהודים נדרשו לספק קרשים וחוטי תיל כדי להקים גדר סביב השטח שהוקצה לגטו. ב-30 באפריל 1942 נסגרו היהודים בשני גטאות מגודרים. לגטו א' הועברו הכשירים לעבודה ואלה שעבדו במפעלים חיוניים. מעטים מהם הצליחו ליצור קשר עם איכרים בכפרי הסביבה וכך להבריח מעט מזון לגטו. בגטו ב' שוכנו יהודים בלתי כשירים לעבודה. עד מהרה פשטו בו רעב ומגפות טיפוס הבהרות ודיזנטריה, והפילו חללים רבים. הוקם בו בית חולים, אך שוטרים גרמנים ואוקראינים היו מוציאים מדי פעם את המאושפזים ורוצחים אותם בבית הקברות היהודי. הוקם בו גם בית יתומים לילדים שהוריהם נרצחו באקציה של אוקטובר 1941, אבל רוב הילדים בו גוועו ברעב מהיעדר מזון. היודנרט ניסה לארגן עזרה לנזקקים, אבל אמצעיו היו דלים. במאי וביוני 1942 רוכזו בשני הגטאות בנדבורנה עוד יהודים מיישובי הסביבה.
באוגוסט 1942 נלקחו כמה מאנשי היודנרט, ובראשם מקסימיליאן של, לגסטפו בסטניסלבוב (Stanisławów) ונחקרו בעינויים, אחרי שאפשרו לקבוצת יהודים לצאת לעבודה בעיר סטרי (Stryj) ללא רשות הגסטפו. הרקע לכך היה סכסוך בין רשויות גרמניות. הנחקרים הוחזרו לנדבורנה ועל יושבי הגטו הוטל קנס כבד.
בקיץ 1942 בוצעו אקציות רצח בקרב יהודי הקהילות שסביב נדבורנה. היהודים ששרדו מקהילות אלה רוכזו בגטאות נדבורנה. במקביל נהגו גרמנים ואוקראינים להיכנס לגטאות נדבורנה ולרצוח בהם יהודים באקראי. בספטמבר 1942 הוצאו מגטאות נדבורנה מאות יהודים ונרצחו באקציות בסטניסלבוב. חלק מהעובדים בגטאות נדבורנה הוכנסו למחנה עבודה שהוקם בעיר.
