חטיפת יהודים לעבודות כפייה החלה כבר עם תחילת הכיבוש. בדצמבר 1939 דרשו הגרמנים מדי יום אלף גברים יהודים בין הגילים 16 עד 60, לעבודת כפייה בבניין ובהשבחת אדמות חקלאיות. באוקטובר 1939 הוקם יודנרט בראשות זלמן טננברג, ומחלקת העבודה שלו גייסה יהודים אלה. יהודים אמידים שביקשו לא לעבוד, שילמו ליודנרט וזה שילם ליהודים עניים שיצאו לעבודות אלה, וכן ליתר היהודים המגויסים. הגרמנים התעללו ביהודים העובדים, ולכן היו יהודים שסירבו לצאת לעבודה. לעתים היו הגרמנים צדים יהודים ברחובות כדי להשלים את מכסת המגויסים. היודנרט סייע בהשלמת מכסות הגיוס כדי להפסיק את המצודים. מאות יהודים מהעיר נשלחו אל מחוץ לעיר, למחנות עבודה באזור לובלין. רב הקהילה משה חיים לאו ואישי ציבור ארגנו משלוח מזון ובגדים לכלואים במחנות, ואף הצליחו להגיע אל אחדים מהם ולפדותם בכסף.
באוקטובר 1939 ציווה ראש הנפה הגרמני על יהודי העיר לענוד כוכב צהוב על הגב. בתחילת דצמבר הורה ראש העיר ליהודים, למתנצרים וליהודים שנולדו לנשואים בנישואי תערובת, לענוד על הזרוע סרט צהוב עם המילה "Jude" (יהודי). באותו חודש הצטוו יהודי העיר לענוד סרט זרוע לבן ועליו מגן דוד בצבע תכלת.
מתחילת הכיבוש הנאצי נאסרה התפילה בציבור ויהודי העיר קיימו בסתר את תפילות הציבור. בית הכנסת הגדול ובתי המדרש כמעט חדלו לפעול, ורוב התפילות התקיימו בשטיבלך ובמניינים פרטיים. בסוף 1939 עצרו הגרמנים גברים יהודים וציוו עליהם לנקות בטליתות את הרחובות ואת בתי השימוש העירוניים. 60 יהודים נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז בגרמניה, משם הוחזרו כעבור חודש. בתקופה זו גילו הגרמנים מספר בתי מדרש, פגעו בספרי התורה שבהם ושדדו תשמישי קדושה עשויי כסף. בית הכנסת הגדול ואחד מבתי המדרש העירוניים הוסבו למחנה לשבויי מלחמה יהודים ופולנים. בנובמבר 1939 העבירו מהם הגרמנים את השבויים והרסו את המבנים. גם בתי העלמין היהודיים בפיוטרקוב טריבונלסקי נהרסו, העצים נכרתו ורחובות ודרכים רוצפו במצבות.
את ענייני הקהילה ניהלו הרב לאו, אישי ציבור ופקידי הקהילה. רוב חברי היודנרט היו אנשי הבונד, חברים לשעבר בהנהגת הקהילה. באביב 1940 הוקם בעיר שירות סדר יהודי, בו היו עשרות חברים, רובם כנראה פליטים יהודים דוברי גרמנית. חברי היודנרט ניסו לנצל את מעמדם לטובת הציבור. על ידי שוחד, הכרות אישית וכן ויתורים חלקיים הצליחו להביא למיתון הרדיפות, הפחתת סכומי הקנסות ואף שחרור אסירים. רוב חברי היודנרט היו פעילים במחתרת האנטי-גרמנית.