סיפורה של הקהילה היהודית בשידלובייץ

ערב מלחמת העולם השניה היתה בעיירה שידלובייץ (Szydłowiec) שבפולין קהילה יהודית בת כ-7,000 נפש, שהתקיימה מתעשייה, מלאכה ומסחר. הקהילה החזיקה מוסדות חינוך, תרבות ודת ענפים, ופעלו בה תנועות פוליטיות, מפלגות ואידאולוגיות יהודיות רבות שהתקיימו בפולין: ציונים, סוציאליסטים ואגודת ישראל האורתודוכסית.

בספטמבר 1939, עם הכיבוש הגרמני של שידלובייץ, השכילה הנהגת הקהילה לשחד את אנשי הממשל הגרמני באזור. כנראה בזכות כך לא הוקם גטו בעיירה עד דצמבר 1941, ומשהוקם הגטו, לא הוקף בגדר תיל. לגטו הגיעו אלפים מיהודי העיירות בסביבה וכן יהודים שגורשו מגטאות אחרים ומספר יושבי הגטו עלה באלפים רבים. בתקופה זו נמצא בעיירה צלם גרמני שהנציח את ימיהם האחרונים של היהודים בעיר. תמונות אלו נמסרו ליד ושם בשנות השישים.

בספטמבר 1942 נכנסו אנשי אס-אס גרמנים ועוזריהם האוקראינים לגטו וגרשו את 15,000 יושביו למחנה המוות טרבלינקה. בחודשים הבאים הוקם גטו חוזר בעיירה ובו רוכזו כ-5,000 יהודים. רובם היו עובדי מחנות עבודה סמוכים שהועברו לגטו משנחלשו, יהודים שגורשו לשם מגטאות אחרים ויהודים שיצאו ממחבואיהם. בינואר 1943 גורשו גם יהודים אלה לטרבלינקה ונרצחו. יהודים מעטים שרדו במסתור, בבריחה ובמחנות העבודה.