העיר ויסבאדן (Wiesbaden), בירת מדינת הסן שבמרכז גרמניה, ידועה כאתר מרחצאות כבר מהתקופה הרומית. יהודים החלו להתיישב במקום במאה ה-17 עקב עיסוקם במרחצאות. עם הזמן התפתחה הקהילה היהודית בעיר, ובמאה ה-19 פנתה רובה לכיוון הרפורמה בדת. בתקופה זו נפרד מעליה ציבור אורתודוקסי והקים קהילה נפרדת.
בין מלחמות העולם הוקמו בוויסבאדן מוסדות חינוך יהודיים, מוסדות ציוניים ואגודות רפואה וסעד. כמו כן היו יהודי ויסבאדן שותפים פעילים בחיי הכלכלה, התרבות והספורט של העיר.
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה חיו בוויסבאדן כ-2,700 יהודים. גם בתקופת השלטון הנאצי המשיכו יהודי ויסבאדן לקיים פעילות חינוכית כללית ויהודית, וכן פעילות תרבותית, למרות המגבלות שהשיתו עליהם השלטונות. יהודי ויסבאדן הגיבו לעליית הנאצים בהגברת הסיוע הקהילתי ליהודים נזקקים שפוטרו ממשרותיהם ונושלו מעסקיהם, לנזקקים, לחולים ולקשישים, וכן בייעוץ ליהודים בני העיר שביקשו להגר מגרמניה.
בליל הבדולח נהרסו בתי הכנסת בוויסבאדן, מאות מיהודי העיר נעצרו ועשרות מהם נספו. בתחילת מלחמת העולם השניה רוכזו יהודי העיר בצפיפות ב"בתי יהודים" בעיר. באביב 1942 הצטוו היהודים לסמן את פתחי בתיהם במגן דוד צהוב, ועד יוני 1942 גורשו כמעט כולם למחנות ההשמדה בפולין.