תולדות הקהילה היהודית בווירצבורג לפני השואה

היהודים הראשונים הגיעו לווירצבורג בסוף המאה ה-11, כנראה לאחר שנמלטו מקהילות הריין שנפגעו בפרעות מסעי הצלב של 1096 (גזירות תתנ"ו). במאה ה-12 היתה בווירצבורג קהילה יהודית חשובה ומשגשגת אך היא נפגעה בפרעות מסע הצלב השני, כיתר הקהילות בדרום גרמניה: ב-1147 רצחו צלבנים כ-20 יהודים ובהם שלושת רבני הקהילה. ההגמון של וירצבורג ניסה להגן על יהודי העיר,...

למרות האנטישמיות הגואה בבוואריה לאחר מלחמת העולם הראשונה, נבחרו ב-1919 ארבעה יהודים למועצת העירייה בווירצבורג. ביניהם היה פליקס פרוידנברגר (Felix Freudenberger), שנבחר כראש העירייה. יהודי וירצבורג היו פעילים גם ביתר מוסדות העיר. וילהלם קאהן (Wilhelm Kahn) היה במשך 22 שנה חבר מועצת העיר ונשיא איגוד סוחרי היין בפרנקוניה התחתית.

רוב ילדי הקהילה בגיל חינוך חובה פקדו את בית הספר היהודי העממי הממשלתי בווירצבורג, אותו ניהל אהרון מנדלבאום, שלימד בו מ-1886 עד התקופה הנאצית. בבית ספר זה למדו גם ילדים יהודים מקהילות סמוכות. ב-1931 הועבר לווירצבורג בית ספר יהודי בן שש כיתות, מהיישוב הסמוך הכברג (Höchberg). ב-1932 נוסדה בעיר "אגודת בית הספר היהודי", במטרה לשפר את תכנית הלימודים...

ב-1856 נפתח בווירצבורג ביזמת הקהילה בית ספר עממי יהודי בעיר. ב-1877 הגיע מספר תלמידיו ל-170. כדי לפתור את בעיית המחסור במורים להוראת לימודי הקודש, יזם רב הקהילה, יצחק דב הלוי במברגר, יחד עם עוד ארבעה רבנים בבוואריה, את הקמת בית המדרש למורים יהודים בווירצבורג. לממשלת בוואריה נשלחה בקשה בעניין ותכנית מפורטת של המוסד המיועד נשלחה גם למלך. ב-1864...

רבנות מחוז וירצבורג הקיפה 18 קהילות. מ-1920 שימש הרב ד"ר שמעון (זיגמונד) הנובר כרב המחוז. יו"ר הנהלת ועד הקהילה היה גרשון האס וסגניו היו איגנץ רינדסקופף (Ignaz Rindskopf) וזיגמונד זליגסברגר (Seligsberger). הם שירתו את הקהילה וניסו לייצגה כמיטב יכולתם גם בתקופת השלטון הנאצי.