כשני שלישים מיהודי העיר עסקו במסחר. רבים אחרים עסקו במקצועות חופשיים. בעקבות כך פרחה כלכלתם של יהודי העיר וכן חיי התרבות בקרבם. סטודנטים יהודים רבים הגיעו מרחבי גרמניה ללמוד באוניברסיטת וירצבורג ותרמו לציבוריות היהודית המקומית.
בבחירות שנערכו ב-1926 לוועד הקהילה זכו האורתודוקסים והליברלים בשמונה מנדטים כל אחד ו"מפלגת המרכז" בשני מנדטים. בראש הקהילה (ורוב מוסדות הציבור שלה) עמד גרשון האס (Haas). לראשונה זכו יהודים יוצאי מזרח אירופה לנציגות בוועד. שנתיים קודם לכן הם הקימו בית כנסת משלהם בווירצבורג. תקופת ההמתנה מעת הגירתם לעיר ועד לקבלת זכות הצבעה בבחירות למוסדות הקהילה קוצרה מחמש לשלוש שנים, וזאת כדי לסייע בקליטתם.
ב-1919 נפטר הרב נתן במברגר ובמקומו נבחר לכהונת הרב המחוזי בווירצבורג הרב ד"ר שמעון (זיגמונד) הנובר. ב-1921 יזם הנובר את הקמתה של אגודה לעידוד החקלאות בקרב יהודי בוואריה (Siedlungsverein für Bayren). אגודות "אוהבי אמת" ו"עץ חיים" עודדו את לימוד העברית בקרב מבוגרים בעיר. וירצבורג היתה מרכז לכינוסים ולוועידות יהודיות, בהן ועידה של אגודת הנוער היהודי בפרנקוניה התחתית וכינוס רבנים, מורים ופרנסי קהילות בבוואריה.
בווירצבורג פעלו סניפים של "צה-פאו" (צנטראל-פריין, האגודה המרכזית של יהודי גרמניה), ההסתדרות הציונית וארגונים ציוניים נוספים. עוד פעלו בעיר סניפים של ברית חיילי החזית היהודיים, ארגוני יהודים ליברלים וחרדים, אגודות מקצועיות (למשל "האגודה להכשרת אחיות רחמניות יהודיות") ואגודות תרבות יהודית, בהן "האגודה לתולדות ישראל ולספרותו" (Verein für jüdische Geschichte und Literatur). ב-1932 התקיים בווירצבורג כינוס של כל סניפי הארגונים הציוניים בפרנקוניה התחתית.
בווירצבורג נוסדה "ברית הקהילות החרדיות" בבוואריה ובה התקיימו ועידות הברית. ב-1927 התכנסו בווירצבורג כמאה קצבים יהודים במחאה על איסור על השחיטה הכשרה בבוואריה, והקימו ארגון ארצי שהתכנס בווירצבורג פעמיים נוספות. באותה תקופה נוסדה בווירצבורג ביוזמת הרב הנובר אגודת "שומרי שבת" ולה סניפים בפרנקוניה התחתית, עם לשכות עבודה וייעוץ מקצועי לשומרי שבת.
נוכח התפשטות התעמולה האנטישמית בעיר הגבילה מועצת העיר את פרסומם והפצתם של עיתונים נאציים בעיר. ב-1929 ארגנו נוצרים ויהודים כנס בווירצבורג לשם הפרכת עלילות הדם, אך נאצים פוצצו את הכנס. כעבר שנה ערכו סטודנטים ונאצים רבים הפגנה סוערת ליד התיאטרון העירוני כדי למנוע את הצגת "הדיבוק" של תיאטרון הבימה. ההצגה החלה באיחור וכשיצא הקהל עם סיומה, התנפלו עליו המוני בריונים במקלות ואבנים. המשטרה לא התערבה. 14 יהודים נפצעו קשה במהומות. 11 חברי המפלגה הנאצית נשפטו על חלקם בפרעות. בית המשפט פסק לרובם עונשים קלים והיתר זוכו.
בתגובה על ההחמרה באנטישמיות נוסדה בווירצבורג ב-1931 "ברית היהודים הצעירים" (Bund junger Juden) לשם הגנה עצמית. הברית היתה קשורה ל"ברית חיילי החזית היהודיים" (R.J.F.), ארגון חיילים יהודים שלחמו בשורות הצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה.
