בינואר 1939 אילצו השלטונות את רב מחוז וירצבורג, הרב ד"ר הרב ד"ר שמעון (זיגמונד) הנובר שהיה עצור במחנה ריכוז, לעזוב את גרמניה. אחריו כיהן הרב ד"ר מנחם (מגנוס) ויינברג שהיה הרב האחרון של קהילת וירצבורג עד חיסולה.
הכיתוב בכתב יד גותי מתחת לתצלומים נושא אופי אנטישמי:
עדרי "ה"מישפוחה" (יידיש, משפחה) היהודית מגיעים לנקודת הפינוי..."
"ה"טינף" (טינופת, זבל) היהודי מוטען..."
"ככל שהשעה מאוחרת יותר, האורחים נאים יותר..."
"ברכב וברגל נשפכים כאן היהודים..."
יד ושם, ארכיון התצלומים 7900/94-99
באדיבות ארכיון העיר וירצבורג (Staatsarchiv Würzburg)
יד ושם, ארכיון התצלומים 7900/111
באדיבות ארכיון מחוז וירצבורג (Staatsarchiv Würzburg)
יד ושם, ארכיון התצלומים 7900/112
באדיבות ארכיון מחוז וירצבורג (Staatsarchiv Würzburg)
יד ושם, ארכיון התצלומים 7900/110
באדיבות ארכיון מחוז וירצבורג (Staatsarchiv Würzburg)
יד ושם, ארכיון התצלומים 1014/5/27
באדיבות ארכיון התצלומים BKP, ברלין (Bildarchiv Preussischer Kulturbesitz, Berlin)
יד ושם, ארכיון המסמכים O.8/638
יד ושם, ארכיון המסמכים O.8/638
מכתב שכתב הרב ד"ר שמעון (זיגמונד) הנובר, רבה של וירצבורג והמחוז אל בֶנו-פנחס זאכס באנגליה. זאכס עזב את וירצבורג והגיע לבלגיה. הוא הצליח לצאת באוניה האחרונה שעזבה את בלגיה ב-10/05/1940 ולהגיע לאנגליה. בווירצבורג ישב זאכס בועד המנהל של בית החולים ובית האבות היהודים בווירצבורג. נפטר בשנת 1952 באנגליה. הוריו שולחו למזרח ונספו, שניים מאחייניו שרדו.
יד ושם, ארכיון המסמכים O.75/1323
מכתב ששלחה מרתה זלמנג (Marta Salmang) מווירצבורג לבן-דודה הנס פופר (Hans Popper) בשטוקהולם, שבדיה ב-1942
וירצבורג,
הנס היקר,
אתמול קבלתי את הגלויה שלך מחודש יולי. איך הגעת לזה שאסור לך לכתוב לי. נראה לי שלא הבנת אותי נכון. אני מקווה שאתה בסדר. הבדידות בטח קשה לך, אבל תאמין לי הנס היקר גם אם הגורל שלך קשה, עבור אלפים הוא עוד יותר עצוב.
אתה יודע במה אני מקנאה בך – שכבר אין לך אמא מבוגרת, שחוץ מהילד שלך לא נשארו לך עוד אנשים קרובים. אף פעם לא הבנתי כמה המוות יכול להיות אורח נעים, למרות שאני אף פעם לא הייתי מאלה שאמרו כן לחיים. כנראה שרק לאלה האהובים על האלוהים, רק להם יתאפשר לעזוב את הפלנטה.
אני כותבת לך שוב מהבית. שלחתי ללינה [אחותה של מרתה] מכתב דרך הצלב האדום. אבל אני לא יודעת אם הוא יגיע. כתבתי שמכרתי [?] במכירה פומבית בטרייאסט. אבל הצלחתי לשמור על כל הבגדים והבגדים האישיים. כתבתי לה שהכסף למחנה בשביל הדברים האלה כבר שולם לתקופה ארוכה מראש. זה טוב שאתה יודע את זה. אין לי שום תקווה שאני אראה את לינה שוב. אבל אצלך זה משהו אחר. לך יש את התקווה שוב להתאחד עם הילד שלך וככה הגורל שלך יהיה נסבל. אני מאחלת לך עתיד שכולו טוב, שלא יהיה שחור כמו שאנחנו מפחדים כרגע.
מרתה.
מרתה זלמנג נספתה באושוויץ
יד ושם, ארכיון המסמכים O.75/368
