יום א' - ה': 17:00-9:00
יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00
יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל
הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.
יום א' - ה': 17:00-9:00
יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00
יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל
הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.
היהודים נדרשו להתייצב לגירוש עם חפציהם יום קודם, ב-26 בנובמבר, בין שתיים לארבע אחרי הצהריים. מי שלא התייצב בזמן נלקח על ידי המשטרה הפלילית (Kripo). אחד הניצולים הבודדים של שילוח זה, זיגפריד רמספלדר (Siegfried Ramsfelder) סיפר שלא התייצב בזמן ועל כן נלקח על ידי שלושה אנשים, שניים מהם אנשי אס-אס, הוכה והובל למקום הריכוז.
לפני הגירוש בוצע חיפוש על גופם של היהודים ובחפציהם אחר דברי ערך מוסתרים, כלי נשק, רעל, מטבע זר, כסף, תכשיטים וכו'. כל פריט נרשם בקפדנות. הרכוש שהוחרם מהיהודים נרשם ברשימת רכוש שהוכנה עבור רשויות האוצר של פרנקוניה. ברשימה מופיעים בין היתר שקית קקאו, קופסת קקאו, ממתקים - שוקולד, בונבונים וכו' - חבילת מילנפרנק (קפה), צנצנת דבש, שקית סוכר, נרתיק ובו מספריים, פצירה, 15 חפיסות טבק, שלוש שקיות טבק, קופסת טבק, ארבע מקטרות, חמש קופסאות לסיגריות עם סיגריות, שמונה קופסאות לסיגריות עם 45 סיגריות, 74 חפיסות סיגריות ועוד. (יד ושם, ארכיון המסמכים, חטיבת משפט אייכמן, TR.3/1286.).
בשילוח זה גורשו 1,008 יהודים: 516 מנירנברג, 202 מווירצבורג, 118 מבמברג, 89 מפירת', 46 מביירויט, 25 מקובורג שמונה מפורשהיים וארבעה מארלנגן. היה זה הגירוש הראשון של יהודים מפרנקוניה התחתית מזרחה. גילם הממוצע של המגורשים היה 46 שנה. רק 52 איש שרדו, 15 מהם מווירצבורג.
הגירוש נעשה בשעות החשיכה, מוקדם בבוקר. הרכבת הגיעה לנירנברג בשעה שלוש אחר הצהריים ולאחר יומיים המשיכה לריגה.
לריגה הגיעו כ-20,000 מיהודי הרייך ב-20 טרנספורטים. מהם שרדו כ-600. חיסולו של הגטו "הגרמני" בריגה החל באוגוסט 1943. בדצמבר אותה שנה גורשו 2,000 היהודים האחרונים מריגה לאושוויץ.
גירוש זה של 202 יהודים מווירצבורג תועד במצלמות שוטרים גרמנים וסודר ב עבור מיכאל פולקל (Michael Völkl), הממונה על הגירוש מטעם גסטפו וירצבורג.
אלבום הגירוש של יהודי פרנקוניה התחתית הוא חלק מאוסף המכיל למעלה מ-1,200 דפי תכתובת רשמית של הגסטפו וסניף משטרת המדינה בווירצבורג וכן אלבום ובו 128 תצלומים המתעדים את הגירוש. האוסף התגלה באוגוסט 1947 על ידי צוות התביעה במשפטי נירנברג ונעשה בו שימוש במשפטיהם של פושעי מלחמה. עותק של האוסף הוצג במשפט אייכמן. התמונות צולמו וסודרו באלבום על ידי שני שוטרים גרמנים, הרמן אוטו (Herman Otto) ובלתזר לוץ (Balthasar Lutz), עבור מיכאל פולקל ( Michael Völkl), האחראי על הגירושים מטעם הגסטפו בווירצבורג. צילום על ידי גורמים אחרים נאסר בפירוש במהלך הגירושים. הגירוש מכונה באלבום "פינוי" (Evakuierungen). באלבום תצלומים של שלושה גירושים על כל שלביהם: גירוש 202 יהודים מווירצבורג ב-27 בנובמבר 1941; גירוש 208 יהודים מקיצינגן (Kitzingen) ב-24 במרס 1942; וגירוש 852 יהודים מווירצבורג ב-25 באפריל 1942. האלבום מדגים את אופן גירוש היהודים בערים קטנות בגרמניה וכן את מעורבותם של גורמים רבים בגירוש: המשטרה המקומית, הגסטפו, האס-אס הכללי והמקומי, מובילים, פקידים וכו'. התצלומים באלבום לא תמיד מסודרים בסדר כרונולוגי. הכיתוב בכתב יד מתחת לחלק מהתצלומים נושא אופי אנטישמי.
לצפייה באלבום המלא באוסף התצלומים של יד ושם
אנו מודים לך על הרשמתך לקבלת מידע מיד ושם.
מעת לעת נעדכן אותך אודות אירועים קרובים, פרסומים ופרויקטים חדשים.
החדשות הטובות הן שאתר עבר לאחרונה שידרוג משמעותי
החדשות הפחות טובות הן שבעקבות השדרוג אנחנו מעבירים אותך לדף חדש שאנו מקווים שתמצאו בו שימוש
שאלות, הבהרות ובעיות אנא פנו ל- webmaster@yadvashem.org.il